חצי מליארד לקוחות חדשים בהודו

אמנון שחרור

פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

בימים בהם אנו מתבשרים שהודו זינקה למקום השני ברשימת מדינות היעד לייצוא הישראלי ובאומדן שנתי של 2 מליארד דולר לשנה, יצואנים רבים נושאים עיניהם למזרח ומתחבטים בשאלות”כיצד ניתן לחדור ולפעול במדינה כה מסואבת ומסובכת? האם באמת יש כוח הקניה והיכן בדיוק מתחילים? מה לקבצנים הודים ולמוצר שלי? ובכלל שמעתי שמאוד מלוכלך שם אז….”.עיקר הייצוא המבוצע כיום להודו הוא במסלול הממשלתי או בתעשיית היהלומים המסורתית בעוד הפוטנציאל והיתרון בשוק ההודי אינו בתחום המוסדי אלא בכוח הקניה של הציבור והעסקים הבינוניים הפזורים בכל מקום. מפתיע ככל שישמע, במיוחד כאשר יוצאים משדה התעופה בדלהי, אנו מדברים על שוק בעל פוטנציאל גדול מכפי שנראה לעין ובממדים שווי ערך למספר מדינות יחדיו באירופה. התמ”ג בהודו גבוהה פי 6 מהתמ”ג הישראלי רמת החיסכון לנפש היא נמוכה בשנים האחרונות והגידול בצריכה הפרטית רק עולה משנה לשנה. שנת 2010 צפויה לצמיחה של 7.6% עד סוף השנה ושנת 2009 הסתיימה ב 6.9% בעוד שאר העולם סבל מצניחה כלכלית. יחד עם זאת הפוטנציאל שזור בין מאות מליוני אנשים, מאות ערים ומרחבים אדירים שקשה להעריך, קשה לשווק או לסלול מסלול ראשוני למסחר. יש לדעת לזהות ולפרום את השוק באופן מדוד ומדויק, למצוא את הנתיב המתאים ולבצע התאמות במוצר בתהליך הייצור,השיווק והחשיבה טרם מתחילים לפנות לקהל ההודי.

מפתיע שמעט מאוד יצואנים ישראלים מייצאים סחורה בין עסקית (B2B) או סחורות לצריכה פרטית (B2C) להודו, אנו מדברים על מדינה בה 35% מהאוכלוסיה הם צעירים חדשנים בני 25-30 חובבי סלולר ,טכנולוגיה ותוכן.  כ 500 מליון איש חיים בערים סואנות קניונים ענקיים, חנויות כולבו ומסחר פעיל ביותר.  300 מליון איש הם מרכז כוח הקניה  בהודו ומהווים כוח של 40% מהמסחר לסחורות בצריכה פרטית ובגידול מהגבוהים בעולם .


כ 30% נוספים מהסחורות נרכשים על ידי שכבת העשרים (“שכבת השמנת” בעגה ההודית) על ידי 10 מליון איש בלבד המהווים פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה, פלח זה ידוע כסגמנט מובנה לסחורה איכותית במיוחד, אוריינטציה מערבית ודרישה מוגברת למיתוג בין לאומי ייחודי . הקהל ההודי חובב איכות , בוחן מחיר ואוהב , אוהב מאוד סחורה מערבית ובעלת ערך ושווי לרוכש לאורך זמן.

השוק ההודי הוא פספוס ישראלי בשנים האחרונות, ישראל מיוחסת כמותג בהודו ובכל עיתון יומי תמצא אזכור או כותרת על ישראל, רוב תושבי הודו ככל הנראה לא ידעו לשים את האצבע על המפה היכן ישראל ממוקמת, אבל ידעו לזהות את בנימין נתניהו הרבה לפני אנגלה מרקל כשיופיעו בעיתון.
הטיפים מטה נועדו לאותם יצואנים שהחליטו לבחון את דרכם בהודו ומחפשים שווקים חדשים, אלו ההרפתקנים המחפשים דרך חדשה ונתיב התעשרות קשה אך ייחודי, הטיפים נועדו לשחוט מספר פרות קדושות בפן העסקי ולסבר מעט את האוזן על סטיגמות מיושנות.

  1. טיול קצר להודו – אל תתחילו בלי.
    מספר יצואנים הגיעו אלי וסיפרו כי אחרי שכבשו את אמריקה בכוונתם “לצאת להודו” ובאותה נשימה המשיכו “גם לסין וגרמניה”.לפני שניגשים לחקור ולמצוא את הדרך להודו עליכם לבחון האם למוצר שלכם צפוי להיות ביקוש במדינה ייחודית זו. הודו שונה מכל מה שהכרתם, תרבות הצריכה , התנהלות האנשים והדרך העסקית שונים לאין שעור.ההודים אוהבים טעמים עזים, צבעים בוהקים, הם מצאו שימושים ייחודיים למוצרים מוכרים ושימושים מוכרים למוצרים ייחודיים. הם עדיני נפש ונבוכים בשיחה אך לא יתביישו להילחם על הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר למענם ולמען משפחתם. זה לא מאדים ולא צדק , אבל בהחלט שונה מצפיותיו של איש שיווק או יצואן ישראלי ממוצע.
    את המוצר שלכם אתם מכירים הכי טוב ואיש לא יוכל לעשות זאת במקומכם. קנו כרטיס,  עלו על מטוס וסעו לשבוע לבדוק כיצד יכול המוצר להתאים לשוק המקומי. נסו מספר הרים בסגמנטים שונים ואל תפחדו ללכלך מעט את הידיים. ההודים ישמחו לשתף פעולה וביצוע קבוצות מיקוד הן דבר קל והרפתקה ייחודית. סעו לא בעיניו של מטייל או איש שיווק אלא דרך עיניו של אנטרופולוג המנסה למצוא אם וכיצד המוצר שבידו יוכל להתאים לשוק הגדול בעולם וכיצד ניתן לשלבו בתרבות החיים המזרחית. אל תצפו לאהדה רבה למוצרים מערביים ייחודיים, חפשו שילובים בהם יוכל המוצר שלם להתחבר לתעשייה המקומית ולשפר מוצרי צריכה מקומיים או שירותים קיימים. מסע קצר שכזה יכול להיות מרתק, פורה וחסכוני מאוד בהתייחס להוצאות הכרוכות בהמשך התהליך שצפוי לכם אם תבחרו (או לא) את הודו כיעד.
  2. הודו לא יכולה לעשות בשבילכם דבר, קרוב לוודאי שאתם תעשו בשבילה יותר
    הודו לא תעזור לכם, היא לא תשתף פעולה כמדינה או כשוק. היא תקשה ותעלה אתגרים רבים לאורך כל הדרך. עבודת ההכנה צריכה להיות איכותית ורצינית, לא ניתן לעשות זאת “על הדרך” לשווקים אחרים ולא ניתן לייחס אקסיומות מקובלות או לוחות זמנים מוכרים להודו.בעולם העסקי הודו עונה להגדרה “תוכניות הן בסיס לשינויים”- פעלו בהתאם ושמרו על נינוחות וגמישות אישית ועסקית.
    אני לרוב ממליץ לאנשי עסקים לשנות מעט גישה, נסו לחשוב כיצד אתם יכולים לסייע להודו, נשמע מוזר ופלנטרופי , אבל מנסיוני זה משנה את התמונה ב 180 מעלות ומניב בסופו של דבר יתרון עסקי.
    לדוגמא, אם ברשותכם מוצר בתחום התוכנה ללימוד קאוצ’ינג מתקדם, אל תניחו שגם בהודו יצרכו טיפולי קאוצ’ינג בקרוב אלא נסו לחשוב אילו איכויות יהיו למוצר שיתרמו להודו וישתלבו עם לימודים קיימים (לדוגמא לימודי SOFT TRAINING במכללות), כיצד הוא ישנה את חיי האוכלוסיה במסלולה הקיים ואיך ניתן לשלבו בתכנים המקובלים בשילוב עם מוצרים משלימים מקומיים. שלבו את השינוי עם דרך חייהם המקובלת, עמדו מאחורי עקרונות אלו בלבד, שכחו לרגע את המחיר, עזבו את המספרים ואל תנסו לשכנע את עצמכם שיום אחד הם יהיו “מערבים” ועל כן יצרכו את המוצר. הודו אוהבת להיות ייחודית ותישאר כזו לנצח (כנראה), מצאו כיצד המוצר שלכם משתלב בחיים הנוכחים ואל תנסו לצפות את שינויי העתיד במדינה בה המחר כל כך שונה מהאתמול.
  3. מוסדות שלטון הם לא הכתובת
    קיימת סברה שבהודו הכל מושחת (היא נכונה אגב) ושללא קשרים בשלטון ההודי אין לכם סיכוי בכלל לזוז או להתקדם. אמירות אלו שגויות ונועדו לשרת אנשי עסקים מקומים המנסים לנצל קשריהם לדמי תיווך מנופחים ולהרתיע זרים מלפעול. אכן הודו מושחתת, אבל לא צריך “סריסים בארמון המלוכה” כדי להזיז עניינים. לפעמים נידרש מחיר מעט גבוהה יותר לקדם עניין או שניים ולעתים להוסיף לשליח כמה רופים כדי שיתאמץ קצת יותר, אבל אפשר להצליח בהודו גם בלי להכיר את ראש הממשלה ולפעמים קשר קטן בחברת החשמל ההודית יכולים לעזור אפילו יותר מאחותו של ראש הממשלה.
    מוסדות השלטון קשים ומקשים בהליכים אך להודים המקומיים כלים ושיטות לעקוף ולהניע דברים בדרכם הייחודית, מצאו שותפים שיודעים לפעול מהר ויעיל, עשו שימוש בעורך דין טוב מהשטח ולא עורך ממותג ומנותק, מצאו רשם (CA) יעיל ומהיר והמנעו ככל האפשר ממוסדות ופרוצדורות. בקיצור כוחו של הכסף מורגש היטב בהודו- נצלו זאת לשימושכם ומובן שתמיד טוב שלשותפיכם יש בן דוד בעריה המקומית.
  4. מה שיכול להשתבש – בהודו אכן ישתבש
    בתחום הייצוא והיבוא ידוע האמירה “מה שיכול להשתבש – ישתבש” בהודו נכון הדבר יותר מהכול , יחד עם זאת אפשר להוסיף “מה שכבר השתבש – בסופו של דבר יסתדר” ואכן לעיתים זה כך. בהודו הכל משתבש אבל בדרך כלל ימצא הפתרון שלא ציפינו לו ובזמן המתאים ביותר. החכמה להיות מוכנים וערוכים לתהליכים ארוכים, קשיים בלתי צפויים, הליכים מורכבים, עיכובים בלתי צפויים ועלויות נסתרות שאף תוכנית עסקית, ניהול סיכונים, ביטוח או קרן גידור לא יכלו לצפות.
  5. ייצור בהודו – משתלם ומפתיע
    עם גידולם המשמעותי של עלויות הייצור בסין וצמיחת הידע והטכנולוגיה בהודו, הודו מוכיחה ייתרונות רבים בהסבת תהליכי ייצור פנימה ובייחוד כאשר רוצים למכור בקרבה.  חומרי הגלם זמינים מאוד, רמת המקצועיות גבוהה וכוח האדם יכול להיות זול ומשתלם אם עושים זאת נכון. השקעה שכזו אינה פשוטה אך מקלה עלויות מכס, שינוע וחיכוכים מיותרים עם רשויות ממשלתיות. (להזכירכם טיפ 3).
  6. מאכרים, מאכרים ומאכרים
    המונח מאכרים בהודו מתפרש כ AGENT  או LIASON , בשונה מאצלנו אין זו מילה גסה ולכן המון כאלו תפגשו בדרככם, אל תרתעו מהם ואל תגרשו אותם – הם עלולים להתגלות כיעילים במיוחד.  הם לא יתביישו להציג עצמם כמאכרים ובדרך כלל לא יסתירו מי משלם להם (רק דאגו לברר). הם יכולים להיות שימושים מאוד כשתידרשו למשהו והרבה יותר יעילים מלנסות לעשות זאת בעמצכם. הם יספרו אגדות על קשרים ויכולות אבל קרוב לוודאי שאין להם כיסוי.  נסו והיווכחו לדעת שאנשי העסקים ההודים משתפים פעולה , יעילים ומסייעים מאוד, הם מרושתים ביניהם ולאחר פגישה עם אחד יצצו עשרות לפגוש אתכם . התלווה בנציג מקומי מנוסה, ערכו פגישות רבות ונסו לפתח קשרי מסחר הדוקים ואישיים , הם ישמחו לכך ויוקירו תודה בעת הצורך על קשר אישי בונה אמון.

הודו ככל הנראה שונה ממה שהכרתם, יש בה מורכבויות ואתגרים רבים אך יחד עם זאת שוק מפותח, אגרסיבי ורווחי.
מעטים אלו שמנסים ומועטים עוד יותר אלו שמצליחים. בהצלחה.

אמנון שחרור

פוסט זה פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

מאמר זה של אמנון שחרור פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

Posted in עסקים בהודו, שיווק בהודו | Tagged , , , , , | Leave a comment

OFFSHORE – קו המשווה בעולם מיקור החוץ

מיקור חוץיציאה למהלכי OFFSHORE נשמעים לרוב אקזוטים, מרגשים ובעלי ארומה של נסיעות רבות למקומות מרוחקים, יחד עם זאת אחד משלביו המשמעותים ביותר של מהלך מורכב שכזה הוא חיפוש מייגע, בחינה מעמיקה וניסיונות מתישים וקשיים לנסות להבין מי, מה ואיך אפשר לסמוך על מישהו או משהו כל כך רחוק, בשפה לא ברורה ובאנגלית במבטא שאי אפשר להבין.
פגשתי בשנים האחרונות מהלכי מיקור חוץ רבים ואתם גם לא מעט  ניסיונות כושלים אשר במרב המקרים הונעו מתוך הנסיבות והצרכים הלא נכונים ובדרכים המסוכנות ביותר להצלחת מהלך מורכב שכזה.
אחד המכרים הזכורים לי לפני מספר שנים היתה כשנקראתי לחברת תיירות שמטבע הדברים לחץ העבודה עולה בחודשי הקיץ בקצב עליית המעלות בחופי תל אביב. עם עליית העומס בצוות הפיתוח שלח המנכ”ל את ה CTO למצוא פתרונות מהירים לפיתוח מאות ממשקים טכנולוגים מסורבלים וסבוכים על גבי מערכות עתיקות בנות עם עשרות שנות אדם של פיתוח קודם. כמובן שהפתרון המיידי שמצאה הנהלת החברה היה מיקור חוץ מהיר, ללא אבחון, איתור ותכנון ראויים, לא הוצב גורם מתאם וללא כלים ראוים לניהול תצורות עבודה. החברה גייסה אד-הוק על ידי ספק אקראי בהודו מספר תכניתנים והחלה בעבודה מזורזת. מיותר לספר כי נקראתי לזירה כאשר הפרויקט כבר כשל, הלקוח היה מאוכזב מתפוקות נמוכות וצעק ללא הרף “אנחנו לא מבינים מה הם עושים שם ועל מה אנחנו משלמים” , טען לחוסר הבנה, ואמר נואש. הצוות בהודו ניסה הכול והתקשה בהבנת הדרישות , המנכ”ל גירד בפדחת והסביר בסבר פנים יפות שבשבילו “מיקור חוץ” נמצא בחוץ.

האם הגיע הזמנן לבחון לאירגון שלי מיקור חוץ מעבר לים?
במקרים רבים המודעות וההחלטה בבחינת מיקור חוץ מתחילה מהגעתו של גורם חיצוני, איש מכירות, דירקטור או לקוח המחייב הוזלת עלויות ומפעיל לחץ עסקי על גורמי הביצוע. לעיתים ההחלטה נעשית מתוך לחץ תפעולי או שיפור אמצעי הייצור ולעיתים מתוך מניעים כלכלים,פוליטים או תהליכים חיצוניים לארגון.
מצבים אלו תופסים בדרך כלל את הארגון או המנהל כאשר הוא נתון ללחץ, משבר ורגישויות אשר אינן הולכות יד ביד עם קשיי תהליך הoffshore ואבולוציית מיקור החוץ הנדרשת לארגון. במיוחד מורגש הדבר בשלביו הראשוניים והמשמעותיים של התהליך הדורשים היערכות ומוכנות למהלך ושינוי מתודי משמעותי שכזה. חברות רבות מצאו לאחר כשלון אופרציית מיקור חוץ שהכתובת היתה שם בעצם ממש על הקיר, בדיוק מעל ראשו של ה CTO , אבל אף אחד לא טרח לומר , מנגד ארגונים אחרים הופתעו לגלות כי ההצלחה היא פנומנלית ומצרים על כך שנזכרו להתחיל לבצע זאת בשלב מאוחר מדי ולא עשו זאת קודם.

כיצד ניתן לדעת האם קיימת מוכנות ארגונית לביצוע תהליך מיקור חוץ מעבר לים (OFFSHORE)?

תהליך מיקור חוץ ראוי ונכון נעשה מתוך מחשבה וצורך ריאלי להתרחבות, כאשר התועלת הנוספת הנידרשת לנו ברורה (מוצר חדש, גרסא חדשה, לקוח חדש). תהליך מיקור חוץ נכון נעשה כאשר בהנהלת החברה קיימת מודעות גבוהה למרכיבים האירגוניים “הנתיקים” , המרכיבים “המקשרים” ורכיבי “המקור” אשר אינם ניתנים לניתוק או להפרדה מעבר לים , ניתן להגדירם גם כ “כישרון הארגוני” – הכשרון האמיתי של הארגון אשר אותו נשמר,נטפח ונשמור עמוק בפנים ללא מוערבות של גורמים חיצונים.
תהליך מיקור חוץ נכון ומוצלח מתאפיין במודעות גבוהה מצד האירגון לנקודת השוויון התיאורתית, אותה נקודה בה התועלת המצרפית השולית מתהליך מיקור החוץ עולה באופן ברור על כלל התקורות והעלויות בביצעו המהלך (או בתרגום חופשי: “מתי בדיוק הופך המהלך למשתלם באמת לביצוע”).ניתן לכנות את קו הזינוק הזה כ “קו המשווה“.
אם לא הגדרתם אותו מראש ויצאתם לדרך עקלקלה זו, קרוב לוודאי שגם אתם תפליגו רחוק מדי להודו וככל הנראה לא תמצאו את היבשה שחיפשתם. ואגב, לא תהיו הראשונים הרי כבר לפני 500 שנה איבד בחור דומה את אותה הדרך בדיוק.

קו המשווה הוא פתרון המשוואה הנידרשת על מנת לענות על השאלה “האם בסוף ישתלם לנו המהלך?” . הוא מעניק לנו יכולת לחשב ROI סביר ולבחון מה ההשקעה המינמלית שנידרש אליה לאיתור הצלחות ראשוניות כחלק מההשקעה הכוללת הצפויה במהלך. הדבר נשמע כמו תכנית עסקית טיפוסית, אך היא שונה במהותה בצורך לכלול מרכיבים סובייקטיביים כגון השפעה ארגונית, שינוי בתפוקות ישירות ועקיפות, השפעה פסיכולוגית ושינוי מתודות עבודה. כל אלו קשה ואף לא ניתן להעריך באופן אבסולוטי וניתוח ראוי שלהם תורם להצלחת הפרויקט.
מה היא נקודת האיזון היא שאלה מורכבת מאוד ואני מסופק אם ניתן לקבוע לגביה אלגוריתם או משוואה אחת ויחידה, יחד עם זאת ישנם מספר סממנים אשר ניתן לראות אותם באופן מובהק ולקבל רמזים לכתוב לנו מעל לקודקוד.


מאילו משימות אני בעצם מנסה להיפטר?

אם אלו משימות איזוטריות ולא חשובות לארגון, קרוב לוודאי שישתלם יותר למצוא דרך לבטלן מאשר לנסות “לזרוק” אותן אל מישהו אחר.המאמץ להוציא משימה מחוץ לארגון לעיתים גדולה מעשיית המאמץ למכן או לנטרל את אותה פעילות.משימות לא חשובות, מקבלות יחס לא חשוב המוביל במירב המקרים לכישלון מוחץ בתהליך.בקיצור – אם חבל על הזמן שלכם, חבל גם על זמנם של אחרים.

האם ישנה משימה או יחידה ארגונית מוגדרת המתאימה ומוכנה לעבור מעבר לים?

פעמים רבות מגיעים אלינו ארגונים ומספרים כי הם פשוט רוצים להוזיל עלויות: הם יבקשו:  ”חצי מעצב שהוא גם איש QA שניים וחצי תוכניתנים ומנהל צוות בחצי משרה, לאחר מכן אם נצליח , נרחיב ל 24 מהנדסים בכירים.. ובכלל אנחנו רוצים לכבוש את הודו המערבית ובנתיים לסגור קצת חורים בפיתוח”. מקרים אלו מיועדים לקשיים רבים ומוכרים בארוגנים בהם “קו המשווה” נמצא בדיוק בכיוון ההופך אליו הם מפליגים, הם גם בדרך כלל תוצר מובנה של יציאה למיקור חוץ “בים סוער במיוחד”.
כל יחידה ארגונית אשר עוברת פיצול והפרדה למערך מיקור חוץ, עוברת ניתוח מעקפים מסובך המגדיר מחדש את קיומה והוויתה.  מהפכות רבות בזמן נתון אינן מתקבלות לרוב בברכה בארגון ומדיפות ריח חריף של כישלון עוד בטרם הבשילו.גם אם הצליח מיקור החוץ במספר יעדים משמעותיים, לא ניתן לזהות את התועלת המצרפית המפוזרת בכל הארגון, והשאלה בישיבת ההנהלה: “מישהו כאן  יודע על מה משלמים ומה מקבלים?” קרוב לוודאי תצוץ בתוך מספר חודשים.חשוב למקד את פעילות מיקור החוץ ליחידה ארגונית אחת בל פעם, לאפיין יעדים אבסולוטיים ברורים ולקבוע עוגני החלטה המגדירים הצלחה מכשלון טרם היציאה לדרך.

איזו התמחות אני מעוניין להעביר? אולי את כולן? אולי רק אחד ?

יחידות ארגוניות רבות ניזונות לעיתים מתתי יחידות סמך המספקות להם שירותים כגון מרקום, גרפיקה,QC ,QA  וכו. מנהלים מוצאים זאת מפחיד ליצור כל כך הרבה איטרציות בין צוותיהם המקומיים אל אלו שמעבר לים, חשש המוביל לחיפושים נצחיים אחר הספק שיודע הכל, “אותו אחד שיכול לעשות בדיוק מה שהחברה שלי כאן יכולים”. המצב לפעמים מגוחך עד כדי כך שפגשתי מנהלים ויזמים שתרים אחר ספק במדינת עולם שלישי מרוחקת  שכבר לפני שלוש שנים  הגיע לכל היכולות הטכנולוגיות שהחברה השולחת מכירה, הוא צריך לדעת הכול ולהיות מסוגל לבצע בעצמו וללא עזרה בטכנולוגיות שהומצאו שלשום. אם היו באמת ספקים כאלו , הם כבר היו מפתחים  מוצר דומה  בעצמן, מונפקים  בנאסד”ק , מציפים שווי בעשרות מליונים וכמובן לא מחפשים לפתח או לייצר דבר בשביל אחרים.
חשוב לאתר בדיוק איזו מומחיות מחפשים להוציא ולאתר ספק בעל מומחיות מוכחת באותו התחום ובעל מסוגלות ללמוד ולהתפתח אתכם,יש לסווג את הגזרה או הנגזרת מקצועית ולא לחרוג למיומנויות רבות מדי.
אין לפחד מסיטואציה בה יחידת סמך של הלקוח יסייעו וישתפו פעולה גם עם יחיידותיו המקבילות של הספק על מנת להשלים משימות מורכבות, ללמד ולהכשיר.  להיפך, זה עובד, זה מצליח וברוב המקרים זה נכון לתהליך מיקור החוץ ולארגון – כמובן בכפוף לכלים ולתנאי השירות הנכונים .בונוס קטן – זה גם הופך את התהליך ליותר מהני לכל הצדדים.

לסיכום “קו המשווה” במיקור חוץ מעבר לים מורכב  מעשרות רכיבים  רבים אשר לא בכולם הטיעון הכלכלי הוא המכריע, ישנם מרכיבים ארגונים, פסיכולוגים, תפעולים וכלכלים אשר נידרש מצד החברה לנתח, להבין ולהיערך בהתאם למצאי וליכולות של אמצעי מיקור החוץ השונים מעבר לים ולדרישות הייצור של הארגון. הדרך החוצה לעיתים ארוכה ארוכה מהמתוכנן וחשוב להיערך לכך בהתאם.

Posted in מיקור חוץ להודו | Tagged , , , , , , | Leave a comment

מיקור חוץ – משימות מבוקבקות

שנות ה 2000 מתאפיינות בעולם התעשייתי כשנים בהם מליוני בקבוקים פקוקים עם משימות בכתב חרטומים נזרקו אל הים הסוער וחזרו באופן פלאי אל שולחיהם עם מבוקשו של הזורק – כך מתנהל עולם מיקור החוץ וניהול הפרויקטים במיקור חוץ בשנים האחרונות.

על מנת ליישם כל  עבודה באשר היא ובעיקר משימות עם צוותים מעבר לים עלינו לעבור  מספר שלבים אשר החשוב ביניהם הוא שלב תכנון המשימה הפרטנית וקיבוץ המשימות לכדי אוסף המיצג פרויקט הנמצא בראשינו בלבד, בחלק גדול מהמקרים חוסר ניסיון בשלב התכנון ופירוט הדרישות מוביל לקשיים רבים בהשלמת הפרויקט.

כמו לכל פרויקט, החל מהקמת בניין ועד אתר אינטרנט ידוע כי “בזבוז” משאבים על תכנון מוביל לביצועים טובים יותר, מוצר איכותי ולחסכון בעלויות הביצוע. יחד עם זאת תכנון מוגזם ופרטני מוביל לתקורות גבוהות , יעדים מפורטים מדי  וערמת מסמכי אפיון,  דוחות אקסל ורשימות שאין להם שימוש או ייעוד בעולם הזה ובעיקר בעולם הבא.

עצם ההחלטה לנקוט בצעדי תכנון נכונים והקצאת משאבים ראויים לשלב התכנון היינה החלטה אסטרטגית משמעותית וחשובה. תכנון נכון מעניק את התחושה כי אנו מוכנים לצאת למסע  שבסופו נמצא כי סללנו את “כביש” ביצוע הפרויקט מתחילתו ועד סופו ויחד עם זאת השארנו מרחב תמרון ראוי בין נתיביו השונים והסיכונים של הפרויקט  ושמירת אפשרות החזרה לאחור באם יידרש בכל שלב.

טרם נתחיל בתכנון המשימות עלינו לשאול עצמנו מספר שאלות מפתח:

  1. מה אנו מתכננים עתה (מה המוצר המיועד)?
  2. למי אנחנו  מתכננים זאת (מי הם גורמי הייצור, תפקידיהם ואופיים) ?
  3. כיצד אנו מתכננים לבקר את הביצוע לאורך התהליך?
  4. מה ציפיותינו לנקודות בקרה (Mile Stones)?
  5. היכן אנו חוששים לשגיאות או היכן נקודות התורפה של הפרויקט/משימה?
תוכניתנים בהודו

צוות פיתוח בהודו

על מנת להעביר משימות באופן יעיל עלינו לפרט את תוצר המשימה באופן מדיד , כמותי ואיכותי אשר קודם כל יהיה ברור לנו ,ולאחר מכן גם לצוותי העבודה המיועדים לקרוא ולהבין את אותן דרישות, לבצע ולאמת כי סיימו את הנדרש.  יחד עם זאת, כדאי להשאיר מרחב תמרון ראוי כי הרי כל פועל בנין יצעק תמיד “מה המהנדס הזה בכלל מבין?!” וניסיון השטח חשוב ומשמעותי להצלחת הפרויקט.
לכל משימה כשלעצמה חייבת להיות התחלה המציינת את הדרישה המוגמרת (מה אנו מצפים לקבל חזרה) , מהות המשימה, לוחות המזנים ונקודות הבדיקה בדרך. אכן רשימה ארוכה מאוד לכלול במשפט או פסקה אך חשיבה מדויקת ותכנון נכון עלולים לחסוך טעויות רבות.
במקרים רבים נוטים הדורשים לערבב משימות ברצף כרונולוגי שגוי ולבלבל בכך את המבצעים לכן חשוב לשים דגש למרכיבים הכרונולוגיים ולחשיבה סדורה בתכנון הפרויקט ובסדר המשימות הנדרש בדרך להשלמתו בראייתכם.

ניקח דוגמה:
מופיעים מטה רצף משימות שהועברו לצוות פיתוח מרוחק (הודו) להקמת אתר אינטרנט על פלטפורמת ג’ומלה.מדובר על משימה קטנה שתוקצבה ל 2-3 ימי עבודה בלבד לצוות בן שלושה אנשים ומוערך בכ 60 שעות עבודה כוללות.
תיאור המשימה שהועבר היה מפורט יותר אך דגמתי ממנו את החלקים המשמעותיים לעניינינו:

  1. Design the initial layout of the Joomla Site in PSD and get it approved by the client
  2. Collect 5 free Joomla templates which match the design approved in point 1 and chose the most suitable one to be used for the design implementation. Present to the client the selected templates, the suggested design and the required plugins and follow his comments.
  3. Implement the design over the template; install all plugins besides the forum module.
  4. Create 15 articles of the following subjects and for the following categories ….and upload to the site at ….
  5. Present finalized site with all articles and design and fill in the check lists provided.


שימו לב לנקודות החיוביות הבאות ברצף המשימות מעלה:

  1. פירוק המשימות: כל אחת מהמשימות מיועדת לסוג עבודה  שונה , לגורם אחר ומיומנות אחרת.אין ערבוב של מספר גורמי ביצוע (תוכניתן + מעצב) תחת משימה אינדוקטיבית אחת.
  2. תוצר מדיד: לכל משימה תוצר הניתן לבקרה ולמדידה איכותית וכמותית נפרדת (מספרים,מספרים ומספרים….)
  3. נקודות בקרה (mile stones) : לכל משימה נקודת בקרה (,check lists , approve with client , get his comments …) שיעזרו לנו לבקר  כראוי את תהליך העבודה ולקבל חיווי שוטף על התקדמותו ולא רק בישורת האחרונה.
  4. תיאורים: הימנעו מתיאורים אמורפים, סוביקטיבים , חוות דעת או השוואתיים. עשו שימוש בתיאור ברור , חד משמעי ואובייקטיבי לכל הצדדים (מספרים הם הדבר האובייקטיבי ביותר בעולם ).
  5. אובייקטיביות חזותית: על המשימות לכלול הוראות לביצוע ולא תיאורים של המוצר שבראשכם.אל תתארו את הרעיון או החזון במשימה, פשוט תהיו פרגמטים לצורך בלבד.
  6. הסבר להדיוט: דאגו להסביר גם דברים ברורים וטרוויאלים אשר יתכן (אפילו בסבירות נמוכה) ואיש מקצוע אחר עלול לטעות בהם. עשו שימוש במונחים ברורים ואם ישנם מספר מונחים מקבילים השתמשו בכולם.
  7. רשימות תכולה/בדיקה: צרף רשימות תכולה או רשימות בדיקה אשר יסייעו לצוות להעריך ולראות מהם הנקודות אליהם תשים לב בסיום הפרויקט (STD).
  8. הימנעו מאקסלים מיותרים: מהנדסים רבים בוחרים לנסות לגשר על המרחק באמצעות שורות אין סופיות של אקסלים מתישים. ברוב המקרים הם היחידים שמבינים אותם, המנהלים מתרשמים מסדר ואירגון, הכפופים עושים מבטים משתאים , וצוותים מרוחקים הולכים בדרך כלל לאיבוד בתוך ספגטי של משוואות ותיאורים במשבצות. תיאור מילולי ושיחה טלפונית חוסכים במרב המקרים סימני שאלה רבים.
  9. משימות ניסוי וטעייה – הגדרת משימה יכולה לכלול מרכיב הדרכתי, מרכיב בו אנו מטילים משימת ניסוי ומחשבה מתוך מטרה ליצור הבנה עמודה לנושא. טכניקה זו שימושית מאוד בנקודות בהן אנו צופים כשלים. הטלת אחריות הלימוד וההכשרה בלבד על הספק מיועדת לכישלון ועלינו לקחת חלק בנטל ההבנה מתוך אינטרס משותף לביצוע הולם. ראו בדוגמה את נקודה 2.
Posted in מיקור חוץ להודו | Tagged , , , , , , | Leave a comment

הודו ליצואנים – למה דווקא עכשיו?

כלכליסט

הפוסט פורסם באתר כלכליסט ב 8/7/2010

בימים של פסימיות בענף הסחר הבין לאומי בהן התאחדויות התעשיינים בארץ ובעולם מתראים בפני ירידות חדות בהיקפי הייצוא, נשיא התאחדות התעשיינים , מר שרגא ברוש מכריז השבוע כי “אורות אדומים מתחילים להידלק שוב ואל לנו להתעלם מהם. המשך הירידה ביצוא הינו אות אזהרה בולט למשק הישראלי.” קשה להתעלם מהשינוי החד בשווקים ומהתנודות החדות מהם סובלים היצואנים בתחום הסחורות הקמעונאיות והתעשייה בשווקי המערב.

כמו כל פניה חדה במים העמוקים של השווקים הבין לאומים , ראשון לפנות הוא החרטום – השוק הפיננסי, ואכן בשנה האחרונה ראינו כיצד השקעות ענק הוסבו לכיוון הודו ולמזרח אסיה ובעיקר בתחום היציב וארוך הטווח- הנדל”ן.לאחר החרטום מובל גוף המשחתת הכלכלית ובבטנה הקמעונאות והמסחר השוטף בסחורות וסחורות לצריכה מידיות בפרט ה Fast moving consumer goods)FMCG) .
שוק הסחורות מושפע ממרכיבים רבים וביניהם ההיצע המשתנה, עונתיות והלך הרוח הכלכלי של הסוחרים ובתי האב, אמונה בציבור כי “המחר יהיה טוב יותר” מובילה בדרך כלל לעליה חדה ברכישת סחורות למשק הבית ולצמצום החיסכון, תחושה הפוכה של חשש למחר ואי אמון בשווקים מובילה לצמצום המסחר ולגידול בחיסכון.
אינדקס ה BSE FMCG בבורסת בומבאי (BSE) הוא אחד ממרכיבי מדד הסנסקס בהודו (BSE SENSEX) הכולל את 30 החברות הגדולות והפעילות בבורסה בומבאי, מרכיב ה FMCG הכולל 9 חברות מזון וקמעונאות מרכזיות בהודו מציין את גידול המסחר בסחורות שונות ובעיקר סחורות בשימוש היומי והמתכלה, אך יותר מכך מיצג המדד את מצבם הנפשי והכלכלי של רוכשי הסחורות והקמעונאים ההודים (להזכירכם 1.2 מליארד איש שהם 17% מאוכלוסיית העולם).
בשנת 2010 , בניגוד לשאר העולם, אנו עדים לעליה של 12.7% במדד ה FMCG בהודו ועליה של 2.3% במדד הרגישות הכלכלי (SENSEX) וכמובן פעילות רבה והשפעה ניכרת של שווקי העולם על השוק ההודי.

מדד BSE SENSEX ו FMCG

מדד BSE SENSEX ו FMCG

http://www.google.com/finance?q=INDEXBOM:.BSEFMCG

אין ספק שבניתוח נתונים אלו, על כל יצואן לערוך את מאזן השיקולים ולבחון האם מוצריו מתאימים לשוק ההודי, האם הוא בעל יכולת להתאימם לשוק זה והאם ביכולתו למצוא דרכים יצירתיות לתקוף תת יבשת המאכלסת 17% מאוכלוסיית העולם בעוד המטבע הנסחר בה הוא מהנמוכים בערכו בכדור.
בזמן בו אנו חווים באירופה וצפון אמריקה תהפוכה ופגיעה חדה בבטחון משקי הבית והיקף הצריכה, הודו hu,r nהכפילה את היקף הצריכה הפרטית ב 5 השנים האחרונות והוכיחה שישנם מוצרים מערבים
שיכולים ומצליחים בתחומה. מוצרים רבים וחברות גדולות כקטנות נכשלו בדרך בעוד מוצרים אחרים צלחו וחדרו לשוק בהצלחה רבה ולרוב לאחר מספר מקצים וניסיונות כושלים. ניתן לאבחן את המוצרים שחדרו בהצלחה כמוצרים בעלי יחס מחיר עלות גבוהה לעומת מוצרי “זבל” במחיר נמוך, לדוגמה מכשירי טלפון ניידים זולים (מאוד) ומפוארים למראה נכשלו באופן נחרץ בעוד אופנועי הונדה בעלי נפח בינוני , עלות בינונית ומראה מפואר ומצועצע זכו להצלחה רבה. פירמות אופנה במחיר בינוני ובאיכות גבוהה הוכיחו הצלחה רבה (בנטון ) לעומת פירמות אופנה מערביות זולות והמוניות שנדחקו מהשוק ולא שרדו. חברות תעופה זולות מאוד נידחקו החוצה (AIR DECCAN) ונקנו על ידי חברות שהשכילו לתפור חבילות ללקוח איכותיות יותר ובמחיר משתלם (KING FISHER) ואחריהן הוקמו רבות במודל דומה (INDIGO ואחרות).
הודו מציגה בעשור האחרון כוח שוק משמעותי , גידול במסחר ובתעשייה והתייעולות בכל ענפי הצרכנות, הצרכן ההודי מתוחכם, בודק ובוחן כל פרמטר במוצר תוך התייחסות לאיכות ולמחיר באופן דומה. כל יצואן ויצרן בעולם יכול למצוא את דרכו להודו ולפתוח שוק עם נפחים העולים על אירופה וצפון אמריקה , אך האתגר גדול ומעטים צולחים אותו.

חנות טלפונים בהודו

חנות טלפונים ניידים בהודו

קניון ב Gurgaon שבדלהי

קניון ב Gurgaon שבדלהי

רשימת חברות באינדקס BSE FMCG INDEX

Company Name Industry Colgate Personal Care Dabur India Personal Care Godrej Consumer Personal Care HUL Personal Care ITC Cigarettes Nestle Food Processing Ruchi Soya Edible Oils & Solvent Extraction Tata Tea Plantations – Tea & Coffee United Spirits Breweries & Distilleries

מקורות:
http://www.google.com/finance?q=INDEXBOM:.BSEFMCG
http://industry.org.il/?CategoryID=1367&ArticleID=5268
http://en.wikipedia.org/wiki/BSE_Sensex
wining in the indian market – Rama Bijpurkar 2007

פרסומים:
פוסם ב 8/7/2010 באתר כלכליסט – אמנון שחרור

Posted in שיווק בהודו | Tagged , , , , , , | Leave a comment

הודו – לרופי לא רק שני צדדים

להודו פנים רבות , היא מלאה ניגודים והפכים אשר מקשים על הבנת השוק ומחלישים את ידיהם של משקיעים רבים לנסות ולחדור למדינה בעלת הכללה הרביעית בגודלה בעולם. הודו מדינה בעלת טכנולוגיה אטומית מפותחת לווינות ובליסטיקה אך נכשלת במחוזות מסוימים בהקמת כבישים העמידים לגשמי המונסון בחודשי הקיץ, היא מקום בו מדען בכיר לאנרגיה אטומית מאמין שביום מותו על בנו לנפץ את גולגולת אביו לשחרור נשמתו מהגלגול הזה,  הודו היא המדינה היחידה שבשנת 2009  נמכרו בה יותר טלויזיות מאסלות ביתיות ויותר מכשירים סלולרים מחיבורי בתים למים זורמים, הודו התגברה על מגפות קשות כבעבועות אך מתקשה למגר את תופעת הפלות הבנות. בהודו מליוני אנשים המרוויחים פחות מדולר ליום ומוצאים זמן להיות מעודכנים פוליטית,להפגין בהדיקות ולבחור דווקא ממניעים אידיאולוגים בלתי צפוים.  בהודו בתי קפה, מסעדות וחנויות דגל של מותגי האופנה הגדולים בעולם אך הבאת בת זוג חדשה לביית ההורים ייחשב כהפרה בוטה של טאבו חברתי עתיק. תעשיית הקולנוע הבוליוודית היא היחידה בעולם אשר מוכרת יותר כרטיסים לסרט מאשר מספר האנשים במדינה ולמשחק קריקט רייטניג גבוהה מכל אוכלוסיית צפון אמריקה.

עם קוטביות שכזו לא פלא שאנשי עסקים מתרחקים וחששים מהשוק ההודי , אך פעולות נועזות באקלים זר ומאתגר מולידים ברוב המקרים ייתרונות אסטרטגים ורווחים משמעותיים למעיזים.

לאחר החוויות ההודיות הראשונות (והמשבר שלאחריהן) חשוב לקחת נשימה ולהתחיל לפעול בכמה שלבים מסודרים  על מנת למצוא את “הודו” המעניינת והמתאימה ביותר ליזם או לחברה . הודו פלורליסטית, דוברת שפות רבות, חיה במאות שונות באותו הזמן ובמכילה אין סוף תרבויות וגישות , אלו אינן הגדרות המנסות להקצין מצב מוכר לקורא אלא, הגדרות המציירות עולם אחר, עולם בעל צבעים אחרים ומגוון אדיר ונדיר של ריחות, מנהגים, חוקים וגוונים- ותחת כל אלו יש למצוא את המקום והיעד אליו מכוונים ואליו חודרים.
בשונה אולי ממדינות אחרות  בהן הכסף משמש שפה משותפת לכולם (סין לדוגמא) ומקלה את הכניסה העסקית , בהודו הכסף הוא גלגל נוסף שיש לעשות בו שימוש נכון בדרך העסקית,הוא תמרור בדרך או תחנת דלק ועל כן כל הנחה שמיסודה מעמידה את הודו כשוק בעל אתגרים דומים לשווקים אחרים, יש לפסול ולבחון מחדש.
Tharoor בספרו Midnight to Millennium מתיחס להודו ומציין כי המילה “הודו” הינה ביטוי גיאוגרפי בלבד ולא מדינה כפי שהגדרתה נתפסת העולם המערבי, בשונה ממדינות אחרות “הודו” אינה מצביעה על ייחודיות חד ערכית למקום, לסביבה או לתרבות, “…כל אמת או טענה על הודו תמיד תתלווה אליה בטענה נגדית נכונה אף יותר יותר” (בתרגום חופשי).

הדבר החשוב יותר והמחייב טרם עיסוק או פניה להודו הוא בחירת ההודו הרלוונטית, האקטואלית והנכונה ביותר למגזר העסקי אליו אנו פונים, לא מספיק לאבחן בין 23 השפות השונות או  28 המדינות ומאות המחוזות, יש לאבחן את פלח השוק המדויק, לבצע לו “סטריליזציה” מקסימלית ולנתח אותו באופן עצמאי ומנותק ותמיד לזכור כי בהודו “קסם המספרים הגדולים”  הוא זה שעושה את ההבדל , הרי גם 0.001% לקוחות פוטנציאלים הם בסופו של דבר יותר ממליון לקוחות משלמים.

מקורות:
India: Midnight in Millennium by Shashi tharoor
winning in the Indian market by Rama Bijapurkar

הודו משגרת לווין לחלל ב 2009 (אגב - לווין ישראלי)

הודו משגרת לווין לחלל ב 2009 (אגב - לווין ישראלי)

רחוב הודי

רחוב הודי

כבישים בין עירוניים בתקופת המונסון

כבישים בין עירוניים בתקופת המונסון

Posted in שיווק בהודו | Tagged , , , , , | Leave a comment

הצרכן ההודי – “עכבר העיר ועכבר הכפר”

בכל דיון או הרצאה על הודו אני נוטה לזרוק מספרים לאוויר תחילה, לא כדי להתפאר בידע שזמין כיום לכל, אלא כדי לתת מעט פרופורציות על עוצמת המספרים בהודו ועל ההפכפכות הגלומה בהם.
הודו מונה כ1.1 מליארד איש (אור למפקד האוכלוסין האחרון ב 2007). מתוכם משויכים כ 750מליון איש “להודו השניה” המיושנת והחקלאית (RURAL INDIA)  ו 350מליון איש להודו העירונית המערבית והמפותחת.

הודו העירונית אל מול החקלאית מקור: INBICS

Rural Vs. Urban - הודו העירונית והחקלאית (השניה)

FMCG IN INDIA

FMCG בהודו במליארדי דולרים

אכן הודו העירונית צומחת במהירות (עליה של 3% בעשור האחרון, שהם 33 מליון איש) ואחראית לכ 35% מכלל צריכת המוצרים המערביים המוכרים לנו כמוצרי צריכה מיידים (FMCG). נתון מדהים הוא  כ 34% מהתצורכת במדינה נרכשת על ידי  10% מאוכלוסית הודו  בלבד!
נבין זאת מעט אחרת, האוכלוסיה בעלת היקף הצריכה הגדול ביותר , כ 110 מליון איש (שהם אוכלוסית צרפת ואנגליה ביחד להשוואה)  צורכות כשליש מתעשיית ממוצרי הצריכה המהירים בהודו ומניעה צריכה העומדת על כ 7 מליארד דולר בשנה!
ניקח מספר דוגמאות, שוק הטיפוח והיופי מוערך בכ 1.8 מליארד דולר בשנה, שוק הגלידות והשוקלד עומד על 260 מליון דולר בשנה, שוק המשקאות הקלים  1 מליארד דולר ועוד מספרים יפים ומפוארים בהשוואה לשוק מערבי. ללא ספק היקפי המסחר בהודו  מצדיקים ומחייבים  “פזילה” ממושכת וראויה של כל יצרן דווקא לכיוון מזרח כיום תוך התעלמות מוחלטת מדעות קדומות ופרדיגמות שהצטברו בשנים האחרונות.

עד כה הכל נשמע מבטיח , השוק קונה , הכלכלה פתוחה , הרגולציה מזמינה , יש צריכה למשק הבית החל משמפו, רפואה, ביטחון, יופי ועד תרבות וחינוך. אבל הקושי האמיתי מתחיל בדיוק כאן ונעמוד על מספר נקודות שעל יצואן/יצרן לבחון טרם יבחר לפעול בשוק ההודי.

  1. במרחבים החקלאים המרוחקים  (RURAL INDIA) רק 1% צורך מוצרי צריכה תעשייתים (ומייצר 35% משוק הצריכה המערבי בהודו),  בערים קיימת צפיפות צרכנית גבוהה ומספקת. לא ניתן לחדור להודו למרחב העירוני בלבד ויש לתת משקל ראוי לפריפריה ולמרחבים החקלאים, מרחבים אלו עדיין מיישמים 65% מהצריכה בהודו ואחראים בהופן משמעותי על מיתוג, דעת קהל וצריכה שוטפת.
  2. הקמת רשת הפצה לוגיסטית בהודו הינה אתגר קשה ויקר ועל אחת כמה וכמה כאשר מפיצי ענק , כמו קולגיט ו HUC  כבר מתחרות ושולטות בשוק זה.
  3. הרגלי הצריכה ההודית שונה מכל המוכר במערב והצליחה להפתיע שוב ושוב חברות מערביות שונות, המחקר, ההבנה והתכנון ישפיעו רבות על מידת ההצלחה.
  4. הצרכן ההודי סולד מסחורה זולה ולא ערכית ומעדיף ערך ממשי על פני מחיר זול, יחד עם זאת בחירת המוצר מושפעת פחות מנראות המוצר (האריזה) ויותר מהמחיר. שוק פרגמטי ויעיל מאוד.
  5. השוק ההודי הפכפך ומחוזות שונים הפגינו העדפות שונות ללא רציונל ברור, הכירות עם השטח ומעורבות ספציפית של היצרן הוכחו כמוצלחים (ג’ילט) בעוד נסיונות “חדירה מרחוק” כגון פפסי, נכשלו באופן חרוץ.
    פעילות מרוחקת על ידי איתור סוכנים בשלט רחוק הוכחו ככשילון ברוב המקרים.
  6. הקמת מערך עסקי, מעמד משפטי, חשבונאי ולוגיסטי הם תהליך יקר מסורבל וארוך בהודו. בחירת היעד הנכון והשותפים המתאימים עלול להיות מהלך יקר ומסוכן , בחירת הדרך הנכונה תשפיע מאוד על מרכיבי ההצלחה.

על הכותב:
אמנון שחרור – מנכ”ל חברת ויאינדיה בע”מ המלווה חברות ויצואנים בביסוס פעילותם במזרח לייצוא, שיווק ומימוש תהליכים תעשיתים  למיקור חוץ יעיל.

מקורות:

  1. http://inbics.cafe24.com/reference/Final_Reports/INBICS_FMCG_Report.pdf
  2. IBEF’s Fast Moving Consumer Goods Report
  3. Winning in the Indian Market – Rama Bijapurkar 2007
Posted in שיווק בהודו | Tagged , , , | Leave a comment

פרמטרים לבחינת מיקור חוץ (Offshore)

לכל בעל עסק, מנהל, עצמאי או איש מקצוע קיים המרחב האישי והמקצועי בו הוא פועל, מוביל ומציע את מרכולתו ללקוחותיו השונים. אחד האתגרים לאיש המקצוע הוא שיתוף אנשים וגורמים נוספים במרחב המקצועי-אישי הסגור והבטוח בו הוא פועל באופן יום יומי. יתרה מזאת, קשה הפעולה אף יותר לאיש המקצוע אשר בוחר לפתוח את דלתותיו לבעלי מקצוע מרוחקים ולאפשר להם לפעול בתחומו.
פעילויות מיקור חוץ נתקלות בקשיים רבים בדרך לפתיחת הדלת ובניית התהליך הראוי למיקור תהליכי היצור, לעיתים הקושי נובע מתוך אי תכנון ראוי, שימוש בכלים הלא נכונים או התמקדות בפעילויות מיקרו, פיקוח פרטני או ערוצי ניהול ותקשורת לקויים.
כל חברה הבוחנת אפשרות של ביצוע מיקור חוץ, לבחון כל העת האם הינכם מזהים בפעולותיכם היום יומיות עקרונות פעולה נכונים ביניכם (ארגון המקור) לבין צוותי העבודה המרוחקים בארגון היעד והאם קיימת מוכנות ארגונית לביצוע תהליך מיקור חוץ יעיל:

שותפים - פעל מול שותף מקצועי ואמין בארגון היעד אשר נגישותך אליו גבוהה.
אחידות – פעל מול גורם ידע וניהול אחד ואחיד מול כל יחידה ארגונית מרוחקת .
תעבורה חיצונית – בחן את דרכי תעבורת המידע, ההבנה וההטמעה של תהליכים בארגון היעד.
תעבורה פנימית– בחן את דרכי תעבורת המידע בין גורמים בתוך ארגון היעד. יעילות בפעולתם ושיתוף הידע הם “נכס סמוי” בארגונך.
מקצועיות – בחן את מקצועיות האישית באופן פרטני ואת המקצועיות הארגונית בשעת פתרון בעיות ואתגרים.
דיווח – בחן האם שיטות ואמצעי הדיווח השוטפים והעיתים עונים לצרכיך.
יעילות – בחן את יעילות הארגון , עובדיו, אמצעי הדוח והבקרה שבארגון היעד. בצע מדידות תפוקה והתאמה בין הערכות וצפי לביצוע המדווח בפועל.
רווחה – זכור כי מאחורי התפוקה בדוחות עומדים בני אדם אשר רווחתם תורמת למוצריך באופן ישיר.בחן את רווחיות העובדים כנגזרת ליציבותם ונאמנותכם לפעילותך.
גמישות – בחן את גמישות ארגון היעד, דרכי פעולותיו והתאמתו לצרכיך המשתנים.
יציבות – בחן את יציבות ארגון היעד מתוך הערכה לקושי בתהליך מיקור החוץ .

על הכותב:
אמנון שחרור – מנכ”ל חברת ויאינדיה בע”מ המלווה חברות ויצואנים בביסוס מעמדם במזרח.

Posted in מיקור חוץ להודו | Tagged , , , , | Leave a comment