בימים בהם אנו מתבשרים שהודו זינקה למקום השני ברשימת מדינות היעד לייצוא הישראלי ובאומדן שנתי של 2 מליארד דולר לשנה, יצואנים רבים נושאים עיניהם למזרח ומתחבטים בשאלות”כיצד ניתן לחדור ולפעול במדינה כה מסואבת ומסובכת? האם באמת יש כוח הקניה והיכן בדיוק מתחילים? מה לקבצנים הודים ולמוצר שלי? ובכלל שמעתי שמאוד מלוכלך שם אז….”.עיקר הייצוא המבוצע כיום להודו הוא במסלול הממשלתי או בתעשיית היהלומים המסורתית בעוד הפוטנציאל והיתרון בשוק ההודי אינו בתחום המוסדי אלא בכוח הקניה של הציבור והעסקים הבינוניים הפזורים בכל מקום. מפתיע ככל שישמע, במיוחד כאשר יוצאים משדה התעופה בדלהי, אנו מדברים על שוק בעל פוטנציאל גדול מכפי שנראה לעין ובממדים שווי ערך למספר מדינות יחדיו באירופה. התמ”ג בהודו גבוהה פי 6 מהתמ”ג הישראלי רמת החיסכון לנפש היא נמוכה בשנים האחרונות והגידול בצריכה הפרטית רק עולה משנה לשנה. שנת 2010 צפויה לצמיחה של 7.6% עד סוף השנה ושנת 2009 הסתיימה ב 6.9% בעוד שאר העולם סבל מצניחה כלכלית. יחד עם זאת הפוטנציאל שזור בין מאות מליוני אנשים, מאות ערים ומרחבים אדירים שקשה להעריך, קשה לשווק או לסלול מסלול ראשוני למסחר. יש לדעת לזהות ולפרום את השוק באופן מדוד ומדויק, למצוא את הנתיב המתאים ולבצע התאמות במוצר בתהליך הייצור,השיווק והחשיבה טרם מתחילים לפנות לקהל ההודי.
מפתיע שמעט מאוד יצואנים ישראלים מייצאים סחורה בין עסקית (B2B) או סחורות לצריכה פרטית (B2C) להודו, אנו מדברים על מדינה בה 35% מהאוכלוסיה הם צעירים חדשנים בני 25-30 חובבי סלולר ,טכנולוגיה ותוכן. כ 500 מליון איש חיים בערים סואנות קניונים ענקיים, חנויות כולבו ומסחר פעיל ביותר. 300 מליון איש הם מרכז כוח הקניה בהודו ומהווים כוח של 40% מהמסחר לסחורות בצריכה פרטית ובגידול מהגבוהים בעולם .
- שווקים מערבים בהודו
- קניון במומבאי
- שווקים מקומים
- קניון בהודו
- בקבוקי סודה ממוחזרים
- מרכז קניות באווירה מקומית
- פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010
- פורסם בדה מרקר 18/8/2010
כ 30% נוספים מהסחורות נרכשים על ידי שכבת העשרים (“שכבת השמנת” בעגה ההודית) על ידי 10 מליון איש בלבד המהווים פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה, פלח זה ידוע כסגמנט מובנה לסחורה איכותית במיוחד, אוריינטציה מערבית ודרישה מוגברת למיתוג בין לאומי ייחודי . הקהל ההודי חובב איכות , בוחן מחיר ואוהב , אוהב מאוד סחורה מערבית ובעלת ערך ושווי לרוכש לאורך זמן.
השוק ההודי הוא פספוס ישראלי בשנים האחרונות, ישראל מיוחסת כמותג בהודו ובכל עיתון יומי תמצא אזכור או כותרת על ישראל, רוב תושבי הודו ככל הנראה לא ידעו לשים את האצבע על המפה היכן ישראל ממוקמת, אבל ידעו לזהות את בנימין נתניהו הרבה לפני אנגלה מרקל כשיופיעו בעיתון.
הטיפים מטה נועדו לאותם יצואנים שהחליטו לבחון את דרכם בהודו ומחפשים שווקים חדשים, אלו ההרפתקנים המחפשים דרך חדשה ונתיב התעשרות קשה אך ייחודי, הטיפים נועדו לשחוט מספר פרות קדושות בפן העסקי ולסבר מעט את האוזן על סטיגמות מיושנות.
- טיול קצר להודו – אל תתחילו בלי.
מספר יצואנים הגיעו אלי וסיפרו כי אחרי שכבשו את אמריקה בכוונתם “לצאת להודו” ובאותה נשימה המשיכו “גם לסין וגרמניה”.לפני שניגשים לחקור ולמצוא את הדרך להודו עליכם לבחון האם למוצר שלכם צפוי להיות ביקוש במדינה ייחודית זו. הודו שונה מכל מה שהכרתם, תרבות הצריכה , התנהלות האנשים והדרך העסקית שונים לאין שעור.ההודים אוהבים טעמים עזים, צבעים בוהקים, הם מצאו שימושים ייחודיים למוצרים מוכרים ושימושים מוכרים למוצרים ייחודיים. הם עדיני נפש ונבוכים בשיחה אך לא יתביישו להילחם על הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר למענם ולמען משפחתם. זה לא מאדים ולא צדק , אבל בהחלט שונה מצפיותיו של איש שיווק או יצואן ישראלי ממוצע.
את המוצר שלכם אתם מכירים הכי טוב ואיש לא יוכל לעשות זאת במקומכם. קנו כרטיס, עלו על מטוס וסעו לשבוע לבדוק כיצד יכול המוצר להתאים לשוק המקומי. נסו מספר הרים בסגמנטים שונים ואל תפחדו ללכלך מעט את הידיים. ההודים ישמחו לשתף פעולה וביצוע קבוצות מיקוד הן דבר קל והרפתקה ייחודית. סעו לא בעיניו של מטייל או איש שיווק אלא דרך עיניו של אנטרופולוג המנסה למצוא אם וכיצד המוצר שבידו יוכל להתאים לשוק הגדול בעולם וכיצד ניתן לשלבו בתרבות החיים המזרחית. אל תצפו לאהדה רבה למוצרים מערביים ייחודיים, חפשו שילובים בהם יוכל המוצר שלם להתחבר לתעשייה המקומית ולשפר מוצרי צריכה מקומיים או שירותים קיימים. מסע קצר שכזה יכול להיות מרתק, פורה וחסכוני מאוד בהתייחס להוצאות הכרוכות בהמשך התהליך שצפוי לכם אם תבחרו (או לא) את הודו כיעד. - הודו לא יכולה לעשות בשבילכם דבר, קרוב לוודאי שאתם תעשו בשבילה יותר
הודו לא תעזור לכם, היא לא תשתף פעולה כמדינה או כשוק. היא תקשה ותעלה אתגרים רבים לאורך כל הדרך. עבודת ההכנה צריכה להיות איכותית ורצינית, לא ניתן לעשות זאת “על הדרך” לשווקים אחרים ולא ניתן לייחס אקסיומות מקובלות או לוחות זמנים מוכרים להודו.בעולם העסקי הודו עונה להגדרה “תוכניות הן בסיס לשינויים”- פעלו בהתאם ושמרו על נינוחות וגמישות אישית ועסקית.
אני לרוב ממליץ לאנשי עסקים לשנות מעט גישה, נסו לחשוב כיצד אתם יכולים לסייע להודו, נשמע מוזר ופלנטרופי , אבל מנסיוני זה משנה את התמונה ב 180 מעלות ומניב בסופו של דבר יתרון עסקי.
לדוגמא, אם ברשותכם מוצר בתחום התוכנה ללימוד קאוצ’ינג מתקדם, אל תניחו שגם בהודו יצרכו טיפולי קאוצ’ינג בקרוב אלא נסו לחשוב אילו איכויות יהיו למוצר שיתרמו להודו וישתלבו עם לימודים קיימים (לדוגמא לימודי SOFT TRAINING במכללות), כיצד הוא ישנה את חיי האוכלוסיה במסלולה הקיים ואיך ניתן לשלבו בתכנים המקובלים בשילוב עם מוצרים משלימים מקומיים. שלבו את השינוי עם דרך חייהם המקובלת, עמדו מאחורי עקרונות אלו בלבד, שכחו לרגע את המחיר, עזבו את המספרים ואל תנסו לשכנע את עצמכם שיום אחד הם יהיו “מערבים” ועל כן יצרכו את המוצר. הודו אוהבת להיות ייחודית ותישאר כזו לנצח (כנראה), מצאו כיצד המוצר שלכם משתלב בחיים הנוכחים ואל תנסו לצפות את שינויי העתיד במדינה בה המחר כל כך שונה מהאתמול. - מוסדות שלטון הם לא הכתובת
קיימת סברה שבהודו הכל מושחת (היא נכונה אגב) ושללא קשרים בשלטון ההודי אין לכם סיכוי בכלל לזוז או להתקדם. אמירות אלו שגויות ונועדו לשרת אנשי עסקים מקומים המנסים לנצל קשריהם לדמי תיווך מנופחים ולהרתיע זרים מלפעול. אכן הודו מושחתת, אבל לא צריך “סריסים בארמון המלוכה” כדי להזיז עניינים. לפעמים נידרש מחיר מעט גבוהה יותר לקדם עניין או שניים ולעתים להוסיף לשליח כמה רופים כדי שיתאמץ קצת יותר, אבל אפשר להצליח בהודו גם בלי להכיר את ראש הממשלה ולפעמים קשר קטן בחברת החשמל ההודית יכולים לעזור אפילו יותר מאחותו של ראש הממשלה.
מוסדות השלטון קשים ומקשים בהליכים אך להודים המקומיים כלים ושיטות לעקוף ולהניע דברים בדרכם הייחודית, מצאו שותפים שיודעים לפעול מהר ויעיל, עשו שימוש בעורך דין טוב מהשטח ולא עורך ממותג ומנותק, מצאו רשם (CA) יעיל ומהיר והמנעו ככל האפשר ממוסדות ופרוצדורות. בקיצור כוחו של הכסף מורגש היטב בהודו- נצלו זאת לשימושכם ומובן שתמיד טוב שלשותפיכם יש בן דוד בעריה המקומית. - מה שיכול להשתבש – בהודו אכן ישתבש
בתחום הייצוא והיבוא ידוע האמירה “מה שיכול להשתבש – ישתבש” בהודו נכון הדבר יותר מהכול , יחד עם זאת אפשר להוסיף “מה שכבר השתבש – בסופו של דבר יסתדר” ואכן לעיתים זה כך. בהודו הכל משתבש אבל בדרך כלל ימצא הפתרון שלא ציפינו לו ובזמן המתאים ביותר. החכמה להיות מוכנים וערוכים לתהליכים ארוכים, קשיים בלתי צפויים, הליכים מורכבים, עיכובים בלתי צפויים ועלויות נסתרות שאף תוכנית עסקית, ניהול סיכונים, ביטוח או קרן גידור לא יכלו לצפות. - ייצור בהודו – משתלם ומפתיע
עם גידולם המשמעותי של עלויות הייצור בסין וצמיחת הידע והטכנולוגיה בהודו, הודו מוכיחה ייתרונות רבים בהסבת תהליכי ייצור פנימה ובייחוד כאשר רוצים למכור בקרבה. חומרי הגלם זמינים מאוד, רמת המקצועיות גבוהה וכוח האדם יכול להיות זול ומשתלם אם עושים זאת נכון. השקעה שכזו אינה פשוטה אך מקלה עלויות מכס, שינוע וחיכוכים מיותרים עם רשויות ממשלתיות. (להזכירכם טיפ 3). - מאכרים, מאכרים ומאכרים
המונח מאכרים בהודו מתפרש כ AGENT או LIASON , בשונה מאצלנו אין זו מילה גסה ולכן המון כאלו תפגשו בדרככם, אל תרתעו מהם ואל תגרשו אותם – הם עלולים להתגלות כיעילים במיוחד. הם לא יתביישו להציג עצמם כמאכרים ובדרך כלל לא יסתירו מי משלם להם (רק דאגו לברר). הם יכולים להיות שימושים מאוד כשתידרשו למשהו והרבה יותר יעילים מלנסות לעשות זאת בעמצכם. הם יספרו אגדות על קשרים ויכולות אבל קרוב לוודאי שאין להם כיסוי. נסו והיווכחו לדעת שאנשי העסקים ההודים משתפים פעולה , יעילים ומסייעים מאוד, הם מרושתים ביניהם ולאחר פגישה עם אחד יצצו עשרות לפגוש אתכם . התלווה בנציג מקומי מנוסה, ערכו פגישות רבות ונסו לפתח קשרי מסחר הדוקים ואישיים , הם ישמחו לכך ויוקירו תודה בעת הצורך על קשר אישי בונה אמון.
הודו ככל הנראה שונה ממה שהכרתם, יש בה מורכבויות ואתגרים רבים אך יחד עם זאת שוק מפותח, אגרסיבי ורווחי.
מעטים אלו שמנסים ומועטים עוד יותר אלו שמצליחים. בהצלחה.
מאמר זה של אמנון שחרור פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010





















