התפנית ההודית

תעשיות התרופות בהודו

תעשיות התרופות בהודו

אין זה מקרי כלל שבימים אלה ממש מגששת דרכה ענקית התרופות הישראלית “טבע” עמוק אל תוך קרביה של תעשיית התרופות ההודית. מעט באיחור אחר קולגות הענק של התחום כגון “אבוט” האמריקאית ו”אוונטיס” הצרפתית אשר כבר חתמו על הסכמי שיתוף פעולה מרחיקי לכת עם חברות הודיות, מזהה גם טבע שלנו שהרוחות בים ההודי נושבות מערבה בעוצמה.אך כדי להבין איך צמחה לה אימפריית התרופות ההודית הידועה לשימצה, עם או בלי מרכאות, צריך לחזור לא מעט לאחור.

ערב המהפכה התעשייתית הייתה כלכלת תת-היבשת ההודית השנייה בגודלה בעולם (אחרי סין) ותרמה כרבע מהתפוקה העולמית. כמעט 200 שנה אחר כך, קיפאון כלכלי וקולוניאליזם בריטי חונק דרדרו את היבשת לכ-3% מביך מסך הכלכלה העולמית. צמיחה דמוגרפית חסרת מעצורים בצירוף סטגנציה כלכלית זו הולידה כ-60 מיליון רעבים המהווים כ-40% מסך הילדים בעולם הסובלים מתת-תזונה.

לאור האמור להל”ן קצת קשה להאשים את הממשל ההודי בנותנו רוח גבית ליצרני התרופות המקומיים להפרת פטנטים סדרתית שנמשכה קרוב לחמישה עשורים בהם הרוויחו החברות ההודיות את כל כינויי הגנאי והתביעות הבינ”ל ביושר.

בשנות התשעים, עם תחילת התעוררותו של הפיל ההודי מתרדמתו ועם עליית הכלכלה ההודית על פסים חדשים של צמיחה החלו נשמעים קולות חדשים בתעשייה.

חיפוש של הממשל ההודי אחר הסכמי סחר הדדיים בזירה הבינ”ל לצד הרצון העז של החברות עצמן לחדור לשווקים המפותחים הולידה אט אט גישה חדשה. גישה המעדיפה פתרונות לגיטימיים ארוכי טווח על פני שיטת המעקפים שהונהגה עד כה.גילוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשוק התרופות האמריקאי והאירופאי בעל כוח הקנייה העוצמתי, מחירי השוק הגבוהים והאוכלוסייה ההולכת ומזדקנת הכריחו את חברות הענק ההודיות לשנות את עורן.

מן העבר השני ראו חברות התרופות הבינ”ל הוותיקות כיצד מנסים ההודים לפלוש ולהציף את השווקים בתרופות גנריות זולות המבוססות ברובן על הפרת הפטנטים הסדרתית. אך מה שהחל כאקט מגננה מקומי בסדרה כמעט חסרת תקדים של תביעות החל לשנות כיוון עם הכניסה למאה ה-21 הצובר תאוצה כיום.

חברות הענק הבינ”ל, הבינו שכמאמר המצביא “אם אינך יכול להם הצטרף אליהם” מוטב להם לחבור אל הענק ההודי מאשר לנסות להכחידו. וכנהוג בעולם העסקים המודרני היכן שיש צורך ישנם גם פתרונות.

פיתוח ומחקר תרופות בהודו

פיתוח ומחקר תרופות בהודו - מקור

פתרון יצירתי אחד היה למשל שיתוף פעולה של חברות מערביות התובעות חברות הודיות על הפרת פטנטים, במקום ללכת לבית משפט יחד הם החליטו להקים מרכזי פיתוח משותפים. פתרון אחר היה העתקת פעילות מהשוק האירופאי לשווקים מתפתחים בהם הפטנטים הבינ”ל אינם חלים…כגון אפריקה ודרום אמריקה.

כך או כך הרוח נושבת שוב במפרש הספינות ההודיות בכיוון מערב אלה שהפעם על סיפונם אנשי לא עוד יורדי ים בריטיים או אירופאים אחרים אלה אנשי תת היבשת עצמם. וכך מי שבזז את משאביה הגולמיים במשך מאות בשנים פורק כעת ברציפיו במקום זהב ופחם את פרי מוחם החופשי מזה שישה עשורים של ההודים.

Posted in מיקור חוץ להודו | Comments Off

הודו מחפשת את פתרונות ה IT שלכם

Wipro applying thought

Wipro applying thought

אחד הנתונים המרשימים ביותר לגבי הודו היא הגידול הצפוי בשוק המקומי דווקא לתחום ה IT ושירותי המחשוב. לאחרונה מדווח ה ECONOMIST כי הצפי לגידול צריכת שירותי ה IT נאמדת ביותר מ 17% לשנה בעשור הקרוב, אנו מדברים כבר היום על צריכה של 25 מליארד דולר בשנה וצפויים לראות גידול לכדי 56 מליארד דולר כבר בשנת 2015. מה מקור הצמיחה ואילו שירותים או הזדמנויות נוכל למצוא בהודו לתחום ה IT הישראלי.

צפי צמיחת שוק שירותי התוכנה בהודו

צפי צמיחת שוק שירותי התוכנה בהודו לפי ה EIU

שוק ייצוא ה IT בהודו שימש כקטר הצמיחה של המשק ההודי בעשור האחרון , חברות ענק הובילו שירותי IT מרמות הבסיס ועד לפתרונות מנוהלים לכל מקום ופינה בעולם. יחד עם דהירת הקטר גם קרונות המשק ההודי האחרים התקדמו ותעשיות שונות החלו ללוות את הצמיחה  בגידול משמעותי ובצריכת שירותים מתקדמים. השוק המקומי החל לצרוך שירותי IT מקומיים ומתוחכמים  בעוד שווקי העולם מחפשים כל העת פתרונות זולים יותר ויותר לפיתוח טכנולוגי ושירותי IT בהודו. בזמן שחברות  ה IT ההודיות נודדות במדינה ועוברות ממקום למקום למציאת יעדים זולים יותר לפיתוח על מנת לעמוד בתחרות העולמית מצד הפליפינים, מדינות ערב ואף סין, חברות אחרות העמיקו את פעילותן במדינה עצמה והחלו להסב תעשיות מסורתיות לפעילות IT ממוחשבת וממוקדת.  חשוב לציין ולהזכיר כי הודו אינה מדינת ייבוא (25% ובעיקר חומרי גלם) ועיקר תוצרתה לצריכתה המקומית (17% מאוכלוסיית העולם) היא תוצרת מקומית – תעשיות רבות וחזקות המתינו לשינוי מיוחל זה ושמחו למצוא פתרונות IT בוגרים וראויים דווקא בהודו עצמה . כיום תהליך המיכון הטכנולוגיה והפיתוח נמצא בשיא שלא היה כמותו בהודו והתפתחויות טכנולוגיות ניכרות בכל מקום על פני תת היבשת.

החיפוש אחר יעדים זולים לפיתוח וטכנולוגיה הובילו לצעדים יצירתים, מרכזי פיתוח במקומות נידחים ופיתוח טכנולוגי נירחב אפילו במרחבים חקלאים, לאחרונה אף נתבשרנו על מרכז טכנולוגי חדש שנפתח בקארלה, המקום הדורמי ביותר שנשאר במדינה וככל הנראה מהזולים להעסקה בעולם. יחסי גומלין טכנולוגים ומסחריים בין מדינות שכנות ,אשר בעבר ניצבו כאויבים, מובילות חברות כדוגמת INFOSYS להקים מרכזי העסקה עצומים (האחרון באפריל 2010 נועד להעסיק 150,000 איש בסין) גם בסין ובנפאל ואף לייבא אנשי פיתוח ממדינות ערב על מנת לעמוד בדרישה ובחוסר של כ 400,00 מהנדסים מקומיים בכל שנה.

הודו מגדלת דור של מנהלי IT מוכשרים ומנהיגים אשר מחפשים בחוכמה אחר השוק הבא. הם יודעים לבחון פנימה ואף החוצה ולזהות הזדמנויות עסקיות בשוק המקומי כפי שעשו בשוק הבין לאומי. יחד עם זאת מחפשות החברות פתרונות יצירתים למיתוג, חדירה לשווקים ובעיקר טכנולוגיות פורצות דרך ושיטות ניהול חדשניות על מנת לתת מענה ראוי לשוק המקומי התובעני במיוחד ושאר דורש איכות , מיתוג ואחריות.

שוק ה IT והתוכנה בהודו מחפש אחר שירותים בעלי ייחודיות טכנולוגית הן בתחום שירותי ה SAAS והעננים (בכפוף לבעיות התשתית שבמדינה)  והן בתחומי האבטחה והבטחון, שירותי  ERP ו CRM הם בסיס פעולה לצמיחה של ארגונים וגם הם כיום בצמיחה אדירה. הסקטור של טכנולוגיה ניידת בצמחיה מהגדולות בעולם ויכולת פריסה גיאוגרפית רחבה של פתרונות IT מהווה אתגר משמעותי. החשש מפני פגיעה בבטחון המדינה הוא מרכיב מרכזי (HLS) אשר משפיע רבות על בחירת מוצרים ושירותים,  מדינת ישראל ממותגת כפתרון איכותי ויחודי לתחום ומביאה עימה צבע של טכנולוגיה חדשנית וגוון של בטחון אשר להם השפעה מסחרית (OFF SET) עתידית.

כיצד ניתן להניע פעילות בהודו?

JOINT VENTURES

ההודים אוהבים לקרוא לכך JV , מה משמעות הדבר בפועל? …. ובכן ברוב המקרים הם מתכוונים ל “אתם תשימו את הכסף ואנחנו את כל השאר” , או יותר נכון … “תשקיעו בחברה שלנו ונראה מה יהיה אחר כך”. היתרון בתהליך הוא כמובן במציאת שותף כבול לצרכיכם , יחד עם דריסת רגל משמעותית בקרב חוג לקוחות קיים. יתרון נוסף הוא חיבת מערכות הבטחון ל JV מקומים ומתן ייתירות OFF SET לחברות בשני הצדדים.  החסרון – אפשר מאוד בקלות להכנס ולמצוא חתול בשק , לגלות בסופו של דבר כי הנכסים הרוחנים עפו ברוח ורשימת הלקוחות שהובטחה היא בעצם … בני משפחה ממעל חמישי.
החוכמה בביצוע JV חכם הוא מציאת שותף עסקי בעל יתירון טכנולוגי ותשתיתי רחב ובין לאומי. אחד האתגרים הגדולים לחדירה לשוק ההודי היא הפריסה הלאומית ומערך קשרים במרחב הודי גדול עלול להיות נקודת התחלה טובה.

משווקים מקומיים / אינטגרטורים

ערוצי ההפצה הטכנולוגים מורכבים ושרשרת האספקה יכולה להימצא בתצורות שונות, בחלק גדול מהמקרים אינטגרטורים מקומים ימנעו בעבודה ישירה מול גופים בין לאומים ויחפשו נציגות מקומית (מוכחת) אשר ניתן להסתמך עליה בעת הצורך. מספר סוכנויות קיימות בשוק וההגעה אליהן מורכבת, בתי תוכנה גדולים נמנעים מלשווק מוצרים חיצוניים ומאמינים (ובצדק) בייצור מוצרי מקור משלהם על בסיס טכנולוגיות מוכרות. כמובן שקניין רוחני נידף ברוח בהודו ועל כן קיים חשש גדול לפנות לשכבה זו. למשווקים המקומיים ציפיות גבוהות מחברות בין לאומיות, התחרות והניסיונות לחדירה לשוק רבים ועל כן עושים בזה שימוש בדרישה לפרסום, מיתוג והשקעה. לסיכום העניין, אסטרטגית מפיצים היא ככל הנראה דרך יעילה וראויה אך דורשת משאבים רבים, אורך נשימה, ידע , מחקר והיכרות שוק הדוקה.  חלוקת ההפצה בהודו צריכה להיות רבודה, חכמה ובפריסה גאוגרפית וכלכלית מושכלת.

תשתית מקומית

אחד היתרונות הגדולים של הודו הוא בעלות כוח האדם והתפעול השותף, דבר אשר מקנה יתרון משמעותי (מאוד) בהקמת תשתית מקומית (סניף) בהודו, יתרה מכך, ההיענות מצד לקוחות ושותפים בהתקיים נוכחות מקומית תהיה גדולה פי כמה.ביצוע רילוקיישן לעובדים מוקמים (מישראל) ברוב המקרים אינו נידרש ותוכלו למצוא ולהקים צוות מקצועי , מיומן ויעיל בפרק זמן סביר ובמקום אסטרטגי. מספר חברות מספקות שירותי תפעול מלאים  ומאפשרים הקמה וניהול אופרציות מקומית באופן קל ומשתלם. מבחינת מיסוי המדינה תומכת בהקמת נציגות עצמאיות ודוחפת מספר הטבות מס  לחברות ונציגויות זרות. התהליך ברוב המקרים יהיה קל ויעיל מכפי שחשבתם ועלויותיו נמוכות מכפי שתצפו במדינה מרוחקת.

כל אחת מדרכים אלו אינה חסינה בפני מגוון של סיכונים כפי שבכל מדינה ובהודו בפרט . קניין רוחני אינו מוגן בשום דרך ואופן ובייחוד בתחום התוכנה, קיימת חקיקה אשר אינה נאכפת וישנם ניסיונות כנים מצד המחוקק להשפיע על הנושא. בנוסף, דווחו מקרים רבים של “משקיעים” וחברות אשר עשו כבר בעבר צעדים בוטים בניסיונות לגנבת ידע וחדשנות. ההשקעה בהודו ברוב המקרים הופכת להיות תהליך יקר מכפי שציפתה החברה , הדבר יכול להגיע לכדי נזק ממשי לארגון תוך כדי צפייה לתמורות ותוצאות מידיות. הקצב ההודי משפיעה על תהליכים ארגונים ויש להיעזר בפותחי דלתות ומכווני דרך על מנת לקצר תהליכים הודים מורכבים. המרחבים הגאוגרפים האדירים של הודו מקשים מאוד על קבלת החלטות מושכלות בדרך הפעולה ומיקומה ולעתים נבחר היעד הגיאגרפי כחלק מרצף מקרי של אירועים עסקיים, יש לבחון את הנושא בקפידה ולדעת היטב לאן מועדות פניכן על פני תת היבשת.

מקורות

http://ict4dblog.wordpress.com/2010/01/05/indian-it-sector-statistics-1980-2009-time-series-data/

http://www.eiu.com/public/

http://www.ibef.org/artdisplay.aspx?tdy=1&cat_id=60&art_id=29068&utm_source=newsalert_06_2011&utm_medium=email&utm_campaign=IBEF_16

http://www.dipp.nic.in/IPR_October2009.pdf

Posted in יצוא ושיווק בהודו, עסקים בהודו | Comments Off

מה כבר יכול להיות כל כך מסובך שם בהודו?

כלכלת הודו

"מה כבר יכול להיות כל כך מסובך שם בהודו?"

בעבר הייתי נאלץ לשבת מול מנהלים ומקבלי החלטות ולהסביר מדוע על הארגון שהם עומדים בראשו לשקול וליחס את הודו כיעד אסטרטגי, בין אם לייצור במזרח ובין לקידום עסקיהם המסחריים. ככל הנראה , פריצתה האדירה של הודו בצמיחה כלכלית ייחודית, לחץ הממשל הישראלי התחזקות השקל ומטבעות המזרח ועשרות גורמים אחרים מובילים כדרך הטבע את אותם מנהלים לשאול עתה שאלה מחודשת : “כיצד לעשות זאת בהודו?”
אעמוד על מספר קלישאות ועקרונות חשובים אשר אני מוצא עצמי חוזר עליהם שוב ושוב בפגישותי ואשר לדעתי מחלחלים לתודעתם של המנהלים רק לאחר סיום ישיבתינו, בדרכם הביתה או לדאבוני לעיתים רק לאחר מספר התנסויות כואבות בהודו.

אין מדינה כזו “הודו”

לא קיימת מדינה בשם הודו (בעצם כן, אבל לא מבחינה עסקית), הודו היא 22 שפות שונות, 28 מדינות (בקרוב 29), רצף תרבויות מגוונות, שווי מטבע שאינו אחיד מעיר לעיר ומחוז למחוז, תנאי שוק שונים, והיקפי צריכה בעלי הבדלים פנומנאלים. הודו היא רצף תרבותי אחד אך כל היקש מסחרי ועסקי שנלמד בחזית אחת של הודו קרוב לוודאי שאינו תקף במרחק 5 שעות נסיעה באמבסדור לבנה ובכביש משובש.

הודו אינה צופיה למערב

בעוד עינינו לוטשות ומחפשות אחר הגאדג’ט הסקסי הבא שישלוף סטיב ג’ובס מהכיס, החברה ההודית שלווה ושקועה בפיתוח תרבותה העצמאית בכל אספקט מטיריאלי . באחד מהכנסים בהם התארחתי בהודו , האזנתי לאיש עסקים מערבי ולמוד ניסיון מספר כי כל פעם שהסתכל על מרכיב מסוים בשוק ההודי, מתוך אמונה אמיתית כי הוא רואה מה צופן העתיד בהודו רק מעצם היותו מערבי, התבדה באשליותיו וגילה כל פעם מחדש כי הודו מתפתחת בדרך משלה ובאופן שאינו צפוי לבני המערב . הודו אינה הולכת “ומתמערבת” היא מתקדמת ורצה בדרך ייחודית משלה ולא בכיוונים שאליהם אנו מצפים כמי שמרגשים “מעט לפנים”.
לשווקי המזרח תרבות צריכה ייחודית, שיטות מסחר שונות מהמקובל במערב והתנהלות שמקשה על עסקים מחוץ למדינה לפעול בתוכה ולא רק מנסיבות רגלוטוריות או ממסדיות.לדוגמא, גביית תשלומים בהודו הוא אתגר בפני עצמו אשר עליך לשחק את בכללי המשחק, אחרת תישאר עם ערמת מסמכים ושטרות איין. מועד תשלום שהובטח הוא רק מועד מומלץ ולחץ פיזי מתון (Israeli style ) יש להפעיל באופן מתון וידידותי, ביצוע התשלומים יתאפשר שיבוצע במזומן (“אהאואאלה”) או באמצעות המחאות דואר (“DD”) , אל תצפו להעברות טרנס אטלנטיות (WIRE) אותן ימנע יבואן או סוחר הודי מלבצע מתוך חשש מביקורות ה (RBI (Reserve bank of india ויעדיף עד כדי ביטול העיסקה אם לא יתאפשר תשלום מקומי.
הניהול ההודי הוא ריכוזי מאוד ובעת קבלת החלטות מכריעות יעבירו מנהלים בכירים את האחריות לקבלת ההחלטה לבעלי החברה, עד כאן נשמע סביר, אך במובן הפרקטי למדנו כי מקבלי החלטות רבים בהודו, מעדיפים דווקא לתמוך יותר בסחר פנים הן מתוך סולידריות והן כי  האנגלית השגורה בפיהם מזכירה יותר את פארוק מאלכס חולה אהבה מאשר איש עסקים בין לאומי.
על מנת להבין זאת טוב יותר נחזור מעט אחורה, הודו נפתחה למערב בשנת 1991 כאשר החליטה לבטל את ה”licence raj” ולפתוח עצמה לשווקי המערב כשוק חופשי ופתוח, אומנם משנת 1991 חלפו 20 שנה , אך עדיין בקרב מקבלי ההחלטות, גורמי מסחר, פיננסים ובנקאות – סחר חוץ מהווה אתגר רגולטורי אשר לדידם , אינו שווה את המאמץ.
נושא זה טומן בחובו עוד דוגמאות לרוב , אך לדברים השפעה קרדינאלית על דרך הפעולה, ההשקעות שיש לבצע ובעיקר על ציפיותיהם של אלו הרואים בהודו כשוק היעד הבא. המלצתי: אל תצאו לדרך בלי נוכחות משמעותית במקום.

ההודים לא מיבאים בקלות

india trade totals
היקפי סחר החוץ של הודו

נכון, הנתונים מראים על עליה של 74% בסחר החוץ של הודו משנת 2004 , שעורי המכס יורדים, הרגולציה מקלה אך בפועל יש לצלול מעט לתוך הנתונים והעובדות על מנת להבין את האתגר.
היקף סחר החוץ של הודו עומד בשנת 2010 על 294 מליארד דולר ו 149 מליארד דולר בשירותים. אותו גידול משמעותי (74%) מדבר בחלקו הגדול על צמיחה בשירותים … ובעיקר ביצוא שירותים ופחות במוטצרים ברי קיימא. הודו עדיין לא מסגלת שינויים אלו בקלות, תהליכי המכס מורכבים וארוכים, עמילות מכס היא מדע שרק ברכות , מלמולים ומעטפות יוכלו לסדר ולוגיסטיקה מקומית היא יקרה ובלתי צפויה. נסיונות לחצות משוכות אלו מרחוק וללא נוכחות בשטח יובילו ברוב המקרים לאוסף תקלות וכשלונות מייאש.

לשווק מוצר בהודו … אל תנסו להבין

בעוד אנו במערב נדע לאפיין באיזור ובתחום מסוים את שרשרת האספקה באופן ברור , נתקשה בהודו להגדיר זאת כמעט בכל איזור ותחום. תוכלו  למצוא יבואן גדול שהוא גם משווק וגם בעל רשת חנויות קצה מחד ובאותו מחוז ותחום למצוא יבואנים גדולים הפועלים “בבלעדיות” באותו איזור ומוצר וברמות מחירים אחרים לחלוטים. כן , ללא הסבר הגיוני אבל מתקיים בכפיפה אחת. משווקים ויבואנים הודים לא אוהבים (בלשון המעטה) לפגוש גורמי ביניים, הם אנשי עסקים ממולכים ובמדינה בה יש יותר מתווכים מאסלות , קרוב לוודאי שגישתם נכונה.
משווק הודי יבחן באופן מדוקדק את מוניטין הגורם הפונה אליו טרם הפגישה, יזרוק ממשרדו “יועצי פיתוח עסקי” , יחפש ויעדיף תאגיד בין לאומי הפועל באופן ישיר  בהודו ויעדיך פגישה במשרדיהם. הוא יצפה לשיתוף פעולה אמיתי בהשקעות ובסיכונים וינהל משא ומתן ממושך ויקר על מנת לבחון את כנות המשתתפים. טעויות בדרך ארוכה זו עלולה לעלות בעוגמת נפש גדולה ובהפסדים ניכרים, הצלחה חכמה תוביל להישגים מרשימים אם פעלתם נכון עוד בשלבים המקדימים.

המשא ומתן ההודי – סיפור אהבה או כרוניקה של מוות ידוע מראש

משאים ומתנים בהודו לא בכדי נודעו לשימצה אך ככל הנראה מהסיבות הלא נכונות. משאים ומתנים בהודו מתנהלים בדיוק כפי שמשאים ומתנים צריכים להתנהל – סינדרום של סיפור אהבה. שיטת המשא ומתן בהודו אינה עולה בקנה אחד עם צפיותיו של “האורח הפורח” אשר מעונין לקדם, לסגור ולהניב עיסקה טובה נוספת לחברה. הצד ההודי לעולם יבחן את רצינותו של הגורם השני בפעילות איתנה ואמיתית בזירה ההודית, האם הוא רק רוצה למכור או לצמוח, מה טווחי הזמן שישקיע בהם, מה ההשקעות שכבר נעשו במקום ובכלל מה הם העדפותיו האישיות ובמה אביו עוסק אם אפשר כבר לשאול.|
ההיסטוריה ההודית רצופה בביקורים חטופים של כובשים, שליטים ואנשי עסקים אשר הגיעו לביקור, הבטיחו הבטחות ולא עמדו מאחורי דבר, נוסיף זאת על פרק הזמן הקצר בה הפתיחות הגלובלית מתקיימת  ובקורטוב של קצב הודי ייחודי וקיבלנו אוסף אתגרים עסקיים שיש להיערך להם מבעוד מועד.

לסיכומו של דבר

להודו פנים רבות ומורכבויות אין קץ, פעילותכם בהודו צריכה להיות שקולה, מתוכננת ומגובה בתוכנית, ממון ויכולת לפעול באופן איתן, יציב וארוך טווח, אין לי ספק שכל מדינת יעד חדשה לעיסקיכם היא אתגר בפני עצמו, אך מעל לכל ספק מדינות אסיה מאתגרות קצת יותר.

מקורות

  1. http://www.economist.com/node/17147648?story_id=17147648&fsrc=rss
  2. winning in the Indian market – Rama Bijapurkar
Posted in יצוא ושיווק בהודו, עסקים בהודו | Tagged , , , , , | Comments Off

השערות שבקצה המקל

הודו

כולם מצחצחים
מי מאיתנו לא פוגש את אותה הגברת לפחות פעם ביום אשר מזכירה לנו כי טוב שנעשה בה שימוש אם נרצה לשמור על גופינו לאורך זמן. היא אינה  אינה רק השקעה חד פעמית קצרת טווח לשיפור הריח וסילוק מפגעים אלא גם ידועה כמי שצפויה לחסוך לנו כסף וכאב רב בעוד שנים אם לא נעשה בה שימוש נאות.
מברשת השיניים היא אביזר יום יומי מוכר אשר נעשה בו שימוש על ידי חלק גדול מאוכלוסיות העולם. היקף ותדירות השימוש במברשת שיניים היא גם אחת מהקריטריונים  של איגוד הרפואה העולמי  באו”ם להגדרת חברות נחשלות, מתפתחות ומפותחות. בהודו ניכר הדבר באופן מובהק וחדירת מברשות השיניים לכל פלחי האוכלוסיה הם תהליך אשר מלווה את הודו בעשרים השנים האחרונות בעת הפיכתה ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת. פועל או פקיד בהודו  שבעבר לא יכל להרשות לעצמו מברשת איכותית אם בכלל ואף לא הכיר ביתרונותיה הגדולים ובנחיצותה להשקעה בילדיו , מבין ומכיר בעובדה היום יותר מבעבר כיצד מקל עם שערות בקצה הם השקעה כלכלית ובריאותית ארוכת טווח לו ולמשפחתו.
שוק מברשות השיניים בהודו כבר נשלט היום על ידי החברות הגדולות כגון קולגייט ואורל בי שבעשור האחרון עשו כברת דרך ארוכה על מנת למצב עצמן בכל פלחי האוכלוסיה השונים של הודו. החל ממברשות, ציוד דנטלי , חוטים דנטלים, שתלים ואמצעי טיפול שונים , משונים ואלימים שנמצאים ברשותם של הרופאים – הכל מסופק כיום לכל מגזרי האוכלוסיה ובכל ערוצי השיווק המוכרים במערב, החל מדיירי מגדלי הפיניקס בבמומבאי ועד חנויות הדאבה בכל צומת עפר נידחת במדיה פראדש.
מעצם העובדה כי מברשת שיניים היא מוצר נידרש,מהיר  ואלמנטרי (FMCG) אשר ברור לכל כי ההבדלים בין דגמיו אינם משקפים בהכרח את היתרונות היחסים אשר נמצאים בכל מברשת, עדיין הקונה עומד נפעם אל מול מגוון הדגמים המוצעים על המדף ורוכש את הדגם והסוג הרלוונטי, לא לפי צרכיו אלא על פי הסגמנט החברתי אשר אליו היה רוצה להשתייך. סגמנט הלקוחות הרוכש מברשות שיניים מושפע לרוב מהשפעות ריגשיות ,שיווקיות ואילוצים כלכלים אשר משתנים פחות או יותר אחת למספר חודשים בבואו לרכוש מברשת חדשה.
כחלק מבדיקת היתכנות שביצעה חברת ויאינדיה בע”מ בהודו לחברה יזמית בתחום הקמעונאי, נבדקו מחירי מטרה של מברשות  שיניים שונות בהודו על מנת לקבוע את קטגורית השיווק הממולצת, אפשרויות יצוא, מחירי מטרה ואסטרטגית השילוח והלגיסטיקה העדיפים. במדגם שלפניכם מוצגים ארבעת הפירמות השכיחות ביותר בשוק ומחיריהם הקמענואים נכון לשנת 2011 ברשת מרכולין מוכרת במהרשטרה.

קולגייט,אורל בי,ופפסודנט חברות מוכרות מאוד בתחום. אג’נטה – חברה הודית מקומית.

מברשות שיניים הודו

מברשות שיניים בהודו

ניתן לראות באופן מובהק כי כל אחת מהחברות בחרה דרך פעולה ברורה ומובהקת – סל מוצרים ייעודי לכל שככבת אוכלוסיה. המוצריים בגוון הירוק מאופיינים לשכבת האוכלוסיה הנמוכה ביותר (החקלאית) . מברשת שיניים במחיר קמעונאי של 20-50 סנט למברשת. בצבע הצהוב ניתן לראות דגמים אשר מאופיינים לשכבות הביניים (50 סנט עד דולר אחד למברשת) , חברת קולגייט מעמידה ללקוחותיה שתי קטגוריות נוספות. מוצרים “לאלו שיש להם יותר” בעלות של דולר וחצי ויותר ואף מוצר “נישה” ייחודי לעשירים בלבד בעלות של יותר מ 4 דולר.

כאשר עורכים בדיקה נוספת בעלויות ייצור מברשות השיניים בסין, תוכלו למצוא שהוצאת מברשת בסיסית ממפעל, ועוד מורשית FDA בעלות של פחות מ 5 סנט הם כמעט פעולה בלתי אפשרית. אם ניקח בחשבון את העלויות הלוגיסטיות, מכס , רשיונות , הובלה הפצה ושרשראות אספקה – קרוב לוודאי כי בשלב זה החברות אשר מוכרות מברשות שיניים לשכבות הנמוכות עושות זו עד כדי מחירי הפסד , הייתכן הדבר?

מהצד השני , הפצתו של מוצר ברשתות השיווק בעלות של 4 דולר למברשת אשר ללא ספק נרכש בכמויות נמוכות ביותר , חייב להיות אף הוא לא רווחי ויתכן אף שבהפסד תפעולי משמעותי. אם כן, היכן ההגיון המסחרי ובכלל מדוע עושות מאמצים כה גדולים בהודו מזה כעשור?

קסם המספרים ההודי

מעמד הביניים בהודו , אשר קשה להגדירו או לכמתו מוערך בכ 300 מליון איש , יותר מהאוכלוסיה הצרכנית של כל צפון אמריקה יחדיו. חדירת מוצר ממוצע בעל רווחיות מוגבלת לשוק שכזה, מוביל בסופו של דבר להיקפי מסחר ורווחים משמעותיים. ככל הנראה מוצאות כלל החברות בשוק זה את קהל המטרה אליו מוכוונת רוב האש.

העתיד כבר כאן
חברות השיווק הקמעונאי מאמינות בשוק ההודי עד כדי העובדה שהן מוכנות לספוג הפסדי ענק במגזרים ומוצרים מסוימים מתוך אמונה והבנה כי ניוד השכבות הוא תהליך סוציאלי אשר מתנהל כל העת בהודו. בעוד צרכן משכבה חלשה רוכש מברשת זולה ביותר ומתרגל שימוש יום יומי בה, קרוב לוודאי שלאחר שישלים את לימודיו ויצמח בחברה בה הוא חי (להזכריכם צמיחה שנתית של 8%) סיכויים סבירים שיוכל להצטרף לחבריו החדשים הרוכשים מברשות בקטגורית הביניים הרווחיות ביותר.

מגוון
השוק ההודי צורך מגוון מוצרים בקטגוריות מחיר שונות כל העת, לא מתוך האהבה לבחור ולשנות הרגלי צריכה באופן סדיר אלא כי מרכיב הצריכה הוא אשר מגדיר בין אדם לעצמו את קבוצת השייכות הכלכלית שלו. מעצם העובדה כי צרכן הודי רוכש מברשת יקרה יותר , הוא מגדיר לעצמו לסביבה את מקומו החברתי.

לוגיסטיקה, לוגיסטקה ולוגיסטיקה

אם תנסו לרגע לעשות חיושב קל תגיעו לעובדה כי במסלול אספקה נורמלי (יבואן,מפיץ,קמעונאי) ובשילוב עלויות הובלה יבשתיות אדירות יחד עם מכסים ומיסי נמל לא נמוכים במיוחד, איך יתכן כי מצליחות החברות להעמיד על מדפי המרכולים מוצרים בעלות כה נמוכה. היתכן כי הן מוכנות להקריב כה הרבה?
מחד, קסם המספרים ההודי תמיד עובד , גם שלוש מאות מליון סנטים בודדים הם הרבה מאוד כסף, מנגד כיצד מצליחות החברות להצדיק עלויות לוגיסטיות גדולות כל כך?
כל אחת מהחברות במדגם שולטת באופן עצמאי ברשת לוגיסטית עצמאית וחזקה מאוד בהודו מזה קרוב לעשור, הן יודעות להפיץ ולהביא את הסחורה עד לפתחו של הקמעונאי או המפיץ ובכך להוזיל באופן משמעותי מאוד את עלויות המוצרים לצרכן. רשתות הפצה אלו נבנו והוקמו לאורך שנים רבות ובהשקעות לא מבוטלות בכלל , אפילו בשביל תאגידי ענק אלו.
מסקנות רבות עוד ניתן להפיק מסקר זה וללא ספק לכולן השפעה רבה על החלטותיו של כל יצואן בדרכו להודו. כמובן שלכל מוצר ולכל קטגוריה חוקים וכללים משלה, אך יותר מכך להודו כללים עסקיים שונים ושוק קמעונאי מאתגר במיוחד.הודו אינה ליצואן המתחיל, היא מחייבת איתנות כלכלית, יכולת הקמה וביסוס מקומים , אורך רוח (והרבה) והתאמת מוצרים ופסי ייצור לצריכה היחודית של הודו.

Posted in מיקור חוץ להודו | Comments Off

שחיתות בהודו או דרך חיים

“ידי העסקנים והפוליטקאים לעולם חככו ידיים” אמר לי חבר כאשר דיברנו השבוע על שחיתות כזו או אחרת בעיתוני

כסף רופי - הודו
אומנם נראה הרבה – אבל לא יותר מארבעים שקלים יסדרו את העניין

היום. שחיתות שילטונית היא הדבר הנתפס בעינינו כאשר אנו חושבים ומדמיינים שחיתות. אנו רואים שחיתות שלטונית, שחיתות בהקצאת המשאבים, חלוקת העוגה או שחיתות מוניצפלית כגורם הפוגע בכלכלה ובכיסו של כל אחד. יחד עם זאת, במדינתינו אינינו מרגישים זאת יום יום ולא נידרשים לבקשיש כזה או אחר בכל פעולה שגרתית . ככל הנראה זו הסיבה שמדד השחיתות הישראלי בעיניהם של הנסקרים של עמותת שקיפות בינל ישראל (Transperancy International) מראה על יציבות יחסית לאורך השנים ומקום מכובד ב 30 המדינות “הבריאות” בראיית אנשי עסקים, עובדי מדינה ואזרחיה.

הודו לעומתינו נמצאת אי שם במרכז הטבלה במקום ה 87 ושומרת על מקום דומה בעשור האחרון, מקום מפחיד לצידם של מרקו, אלבניה, ליבריה ואף לצידה של שוויץ ככל שהדבר מפתיע. שחיתות שלטונית בהודו היא מקור לכותרות עיתונים רבות וניסיונות הממשלה להוקיע ולהקטין היקפים אלו לא הראו תוצאות בשנים האחרונות פרט לאירועים בודדים ונסיונות ראוותנים בלבד. המסחר והכלכלה במדינה חיים יד ביד עם השחיתות הכלכלית, מנהלים יחסי כוחות עדינים ומפגינים אף על פי כן יעילות מפתיעה בהתקדמותם של עניינים, ועסקים מקומים ובין לאומים.

כמבקר ואיש עסקים מהמערב השחיתות המורגשת אינה זו שבחלונות הגבוהים אלא, דווקא “גברת השחיתות המהודרת” הצועדת במסדרונות ומשרדי המדינה מפגינה את כוחה בכל צעד ותהליך פרוצדורלי בסיסי בהודו. לעיתים אתה מוצא זאת כחיוני לביצועם של מהלכים טרוויאלים כגון קביעת מועד לדיון בבית משפט, ביול חוזה, הגשת תלונה במשטרה, הזמנת טכנאי לתיקון הטלפון, תשלום חשבון החשמל , קבלת מסמך ממשרד ממשלתי או אפילו קבלת מזוודותיך בשדה התעופה. כל אלו אינם שחיתויות בעיני המקומים  אלא דרך התנהלותם של דברים וקידום אינטרסים אישיים בתוך בליל של מליארד ומשהו אנשים. “יש לך בכיס משהו? יש לך יותר מזה שלפניך? , הוצא זאת החוצה – והתקדם” אמר לי פעם חכם הודי מיוזע בתור לרכבת.
אומנם מרגיש הדבר בעיני המערבי כהליך “מושחת”, לעיתים מביך, מבלבל ובתחושה קלה של אשמה- אך זהו הליך נורמטיבי רגיל ומקובל- לא ירימו גבה, לא יפנו את הגב ולא יקרצו.ישלחו את היד, יקחו ויקדמו – זה עובד, זה יעיל ושתלם לכולם.

כאנשי עסקים ויצואנים למזרח, מימד השחיתות הוא אחד מאותם מרכיבים אותם בוחנים לפני השקעה וא חדירה לשוק פוטנציאלי, שותפות או מהלך עסקי מתוכנן. יתרה מכך, אנו מייחסים חשיבות למימד השחיתות מתוך הסקה כי במקום בו השחיתות גוברת אזי הוודאות המשפטית קורסת וקיום חוזים מוטל ותלוי בספק. יש להפריד בהודו בין השחיתות בחלונות הגבוהים אשר משפיעה על מהלכים אסטרטגים מדינים, לבין שחיתויות יום יומיות מקובלות (ומגוחכות לעיתים) המאפשרות קידום ענייניך בדרך המהירה והיעילה ביותר. יחד עם זאת, בערכאות המשפטיות ניחן כי אירועי השחיתות הינם זניחים והצדק המסחרי נעשה – יחד עם זאת אכיפת הצדק והדין מוקפת אף היא במנגנונים מושחתים ומסואבים.

אין ספק שלהודו עוד דרך ארוכה בפתרון הבעיה וספק אם היא אפילו בתחילתה, אך בהחלט זהו אחד הקסמים המסתורים שיש לתת היבשת הגורמים לכל הדברים לנגן ולתזמר באופן הרמוני ובלתי מובן.

מדד השחיתות העולמי 2010

מדד השחיתות העולמי 2010

מספר דוגמאות “למחירי השחיתות” אותם פגשתי:
קביעת מועד לדיון בבית משפט – דחיה בחודש = 50 רופי (דולר 1).
בקשות לטיפול טכני בחברות (טלפון BSNL , חשמל BE) ממשלתיות = 200-2000 רופי לכל בקשה.
סיום אירוע תאונה בכביש עם שוטר = על פי היקף הפציעה. החל מ 1000 רופי ועד …..
תשלום לאנשי השירות במלון שיפסיקו להציק לך – 100 רופי

אתם מוזמנים להוסיף בהערה מטה….

Posted in עסקים בהודו | Tagged , , , , | Comments Off

כאשר המפרשים מתנפנפים מזרחה

כמדינה בת 60 שנה וקצת היינו תמיד רגישים למאמץ לאומי. מאמץ לאומי לכיבוש, מאמץ לאומי להצלה , מאמץ לאומי לכלכלה ואפילו מאמץ לאומי למען עזית הכלבה הצנחנית. בשנה האחרונה קשה שלא להבחין במאמץ הלאומי שלנו בהסטת ההגאים שמאלה, נפנוף המפרשים ופניה חדה מזרחה בעתידנו הכלכלי כמדינה.
לפני מספר חודשים הרגשתי ברעידת הכנף המשמעותית הראשונה בכנס מכון הייצוא לשנת 2010, בהגה אחז דאז נשיא המדינה (זה ששומר את ידיו לעצמו ככל הידוע לנו) ופנה ליצואני ישראל ,לא בבקשה או בהמלצה אלא בדרישה חד משמעית – “פנו מזרחה כי לשם פנינו מועדות” , לאחריו נשף בכבדות מר פואד בן אליעזר שר התמ”ת ולא השאיר מקום לספק כי לו אין יותר כלים לסייע לאלו שטורחים במערב ונשף גם הוא על המפרשים מזרחה והפנה את כל היצואנים להודו וסין.
מכנס לכנס , מישיבה לישיבה ומסדנא לסדנא – קשה שלא להבחין כי אוחז בנו שוב מאמץ לאומי , אך הפעם מאמץ לאומי למען הודו , סין ועתידנו הכלכלי כישראל בזירות אלו- ישר כוח לכל העוסקים, המתכנסים ואלו שאכן מאמינים שעתיד המדינה נמצא ביכולותיה המסחריים ביצוא להודו ולמזרח המתרומם ולא עוד במערב המשתקם.

israel India export 2009-2011

israel India export 2009-2011

Posted in מיקור חוץ להודו | Comments Off

שירותי רפואה ותיירות מרפא בהודו

תיירות רפואית או תיירות מרפא מתוארת בפרקטיקה כנסיעה של חולים  לחלקים שונים של העולם כדי לקבל טיפול רפואי בעל התמחות ייחודית וברוב המקרים בעלות זולה יותר. תיירות רפואית מציעה הזדמנויות אדירות לפיתוח של תעשיות שונות וכלכלות כמו סין והודו.תיירות רפואית היא כמו כל מוצר פנאי שבו מרכיבי השירות – כגון, חברות תעופה מלונות, נסיעות, תחבורה, כלי אוכל וטיפול רפואי בבתי החולים הטובים ביותר –  המוצעים כחבילה. הטיפול הרפואי למחלות שונות מגיע בדרך כלל בשילוב עם חבילות פנאי והתאוששות באתרי תיירות.העלות עולה על הבריאות ברבות ממדינות המערב והיא הכוח המניע העיקרי מאחורי התיירים המבקרים יעדים רפואיים כהודו.

על פי ועדת ההשקעות של הודו, במגזר זה יש עדויות להתרחבות פנומנלית.  בארבע השנים האחרונות, גדל המגזר במעל 12% בשנה. לפי דו”ח מקינזי האחרון , הצמיחה בסקטור זה צפויה לתרום כ7% לצמיחת התמ”ג הכולל ותגדיל את היקף המועסקים בלפחות 2.5 מיליון  עד 2012.

על פי הדו”ח , ביקרו בשנים 2008-2009 יותר מחצי מליון מטופלים המבקשים טיפול פחות יקר וטוב באותה המידה. למרות שהמגמה של זרים להגיע בהודו לטיפול צברה תאוצה רק בחמש השנים האחרונות,  עדיין נותץר השוק בתחרות קשה עם יעדים רפואיים אחרים כמו סינגפור, תאילנד ומלזיה.

הגורמים לצמיחה העיקרית של התיירות הרפואית ההודית הם הטיפול הטוב ביותר במחלקות הגבוהות, חסכון עלות של 1/10 מהעולם המפותח וזמני ההמתנה לניתוחים אשר מהווים מרכיב מרכזי במדינות כמו ארה”ב ובריטניה.

מגמה זו מעידה על צמיחת תעשיית הרפואה והשפעה מתמדת של הרפואה מהמערב. התעשייה הרפואית המקומית תרה כל העת אחר חידושים מערביים, טכנולוגיות רפואיות ומיתוג מערבי למוצר ולשירות הרפואי. מומלץ לחברות ישראליות בתחום הרפואה והשירותים לבחון את התאמת מוצריהם לשוק זה מתוך הבנה כי מנעד השוק היינו רחב ונע מרפואה פרטית יוקרתית ועד רפואה ציבורית זולה (מאוד).

רפואה ציבורית בהודו

רפואה ציבורית בהודו

רפואת מרפא בהודו

תיירות מרפא בהודו

Posted in יצוא ושיווק בהודו, עסקים בהודו | Tagged , , , , , , , , | Comments Off

עובדים בהודו

אמנון שחרור

מאמר זה של אמנון שחרור צוטט באתר גלובס ופורסם בעיתון גלובס ב 13/9/2010.

כל ניסיון להכליל כללים מסוימים על קבוצה מסוימת עלולה לקבל ייחוס של גזענות,יוהרה, הכללה וקללות נוספות.  אבל על אף כל הניסיונות להימנע מהכללה שכזו במאמר זה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנם בכל חברה או מסגרת קווים משותפים הנובעים מהיסטוריה, תרבות , מלחמות, משפט , אכיפה , דת וממשל. כל ניסיון להכללה במאמר הקרוב נגוע “בגזענות” שכזו ומתעלם לחלוטין מהיוצאים מן הכלל אשר מהווים ברוב המקרים את מאת האחוזים של הכלל שהוכלל. כמובן אני מתנצל בפני כל אלו שמוצאים במאמר עניין גזעני ומסיר את הכובע ומסכים עם אלו שיטענו כנגדי שאני מכליל בחוצפה מליוני אנשים וכל אדם הוא לעצמו. כולכם צודקים, והצדק עמכם. אבל, הניסיון הארוך בתחום מיקור החוץ לימדני שאכן קיימים קווים מקבילים בין עובדים בעולם ועל אף שלכולנו דם אדום ונושמים את אותו האוויר, למקומות מסוימים קווי התנהגות דומים או לפחות מאפיינים בעלי מכנה משותף בסיסי.

נאמנות עובדים בהודו למעסיקיהם.
מאז פורקה האחרונה שבממלכות הודו ב 1956 ושושלת המלכים וויתרה וויתרה על מרותה (ושמרה בכיסה את הונה), לא השתפרו בהרבה תנאי העסקה מקומיים. הבעיה השכיחה ביותר היא בעיית מוסר התשלומים אצל המעסיקים ההודים הרודים בעובדיהם ויציבות תעסוקתית רעועה במגזר הפרטי. הדבר ניכר גם כיום בשוק העבודה ומעסיקים רבים ממענים לשלם לעובדיהם בזמן ואף גרוע מכך.  פגשתי פעמים רבות עובדים אשר המשיכו לפקוד את מקום עבודתם לאחר שהולן שכרם חודשים ארוכים ועדיין קמו כל בוקר (או ערב) והלכו לחברה או מפעל בפרצוף חמוץ ומיוסר בעודם מחפשים אלטרנטיבה אחרת. באופן בלתי מפתיע הדבר משפיע מאוד על נאמנות העובדים ועל שאיפתם להשתייך למקום אמין, יציב ומכובד. רצונם בגאווה “לאומית” שכזו משפיעה מאוד על תנאי ההעסקה השוטפת ועל הקפתם על מקום העבודה שלהם.מעסיק בין לאומי חכם , ילמד וידע לרתום שאיפה זו ובעיה לאומית שכזו דווקא לטובתו, קל יותר לרתום את העובד ההודי למסגרת ארגונית מוגדרת גדולה כקטנה ובעשותם זאת נהנה המעסיק מהגדלה משמעותית בפריון ובנאמנות.
העובדים ההודים ניחנים בנאמנות גבוהה באופן יחסי ממדינות אחרות והנאמנות מתבטאת בשיוך לארגון, הזדהות עם מותג ורצון גבוהה מאוד להבדלתם מחברות סמוכות או מתחרות , סממנים חיצונים כגון טאגי כניסה על הצוואר, כרטיסים, מדים, מחברות ממותגות ואמצעים חזותיים אחרים מתקבלים באהבה ובחום ומוערכים יתר על המידה . אין זה אומר שהם יתעלמו מהצעת שכר טובה יותר בגלל מחברת עם הלוגו החברה (ומי לא בעלמינו?) אבל יחד עם זאת במכלול פרמטרים ניהוליים נוספים כגון יציבות, הוגנות ושקיפות – יוכיחו העובדים ההודים נאמנות בשעת משבר או צורך ויביעו בהפגנתיות את נאמנותם לפני כול באופן חם ואוהב.
יחד עם זאת, נאמנות זו הפכפכה ויש לדגום ולבדוק אותה כל העת אף אם למראית עין נראים הדברים בוהקים. כאשר יווצר משבר אמון בין מעסיק/מנהל לעובדיו, קרוב לוודאי שאותו מנהל לא יוכל להבחין בכך באופן מיידי והסימנים מעל פני השטח יהיו מעטים מאוד הן למנהל המקומי והן למנהל או הסמכות מעבר לים. אצל העובדים ההודים קרוב לוודאי שלא יופיעו תופעות של “שביתות איטלקיות”, מחאות קולניות או “הפיכת שולחנות” ,  אלא יותר שיחות מסדרון שקטות וחתרניות אשר מחלחלות ומשפיעות על עובדים אחרים עד לשעת משבר קולוסלית. לרוב תטבטא בהתפטרות המונית או שרשרת התפטרויות מתוך סולידריות מוגזמת.
לעיתים מצאתי אצל לקוחות משברי העסקה קשים ובלתי פתירים אשר גרמו להפסדים ניכרים בעקבות חוסר היכולת לרתום את העובדים לארגון המרוחק.הנזק התדמיתי כלפי עובדיה היה כבר כה חמור שיכולתם בגיוס עובדים איכותיים כבר נפגעה לאין שיעור.
כטבעו של מעסיק בין לאומי (מעסיק מרוחק) , הוא לא ישקיע במיצוב המותג בפני עובדיו המרוחקים, הוא יוותר על לקשור אותם למשימות הארגון האסטרטגיות והעברת שדרת התרבות הארגונית לא תועבר לשלוחת עובדיו שמעבר לים.יתרה מכך, יתכן ואף ינסה לשמור על בידול מכוון או מידור מוחלט מטעמים עסקיים או משפטיים.
ניתן לראות כי לרוב התנהגות שכזו של מעסיק אינה עולה בקנה אחד עם אופיו ורצונותיו של העובד ההודי והתוצאות לרוב אינן מאחרות לבוא.
על המעסיק הבין לאומי בהודו, גדול או קטן ככול שיהיה, לעשות מאמצים לרתום את הצוות למותג ולמוצר, להכיר להם את אסטרטגית החברה ולתת כלים, סמלים וסימנים לעובדים אשר יסייעו להם להשתייך ולהתחבר לחברה מעבר לים הן במובן הרגשי והן באופן המעשי. מאמצים אלו מחזירים את עצמם לא רק במוטיבציית העובדים ופריונם אלא בצרכי מחלקת הגיוס ושיפור אורך חיי העובד בארגון מעבר לים.

המרצת עובדים

אמנון שחרור

מאמר זה של אמנון שחרור צוטט בעיתון גלובס ישראל ב 13.9.2010

אמנון שחרור מנכל - גלובס מודפס

פורסם בגלובס ב 13.9.2010

אמנון שחרור

פורסם בגלובס ב 13.9.2010

Posted in מיקור חוץ להודו, עסקים בהודו | Tagged , , , , , , | Comments Off

חצי מליארד לקוחות חדשים בהודו

אמנון שחרור

פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

בימים בהם אנו מתבשרים שהודו זינקה למקום השני ברשימת מדינות היעד לייצוא הישראלי ובאומדן שנתי של 2 מליארד דולר לשנה, יצואנים רבים נושאים עיניהם למזרח ומתחבטים בשאלות”כיצד ניתן לחדור ולפעול במדינה כה מסואבת ומסובכת? האם באמת יש כוח הקניה והיכן בדיוק מתחילים? מה לקבצנים הודים ולמוצר שלי? ובכלל שמעתי שמאוד מלוכלך שם אז….”.עיקר הייצוא המבוצע כיום להודו הוא במסלול הממשלתי או בתעשיית היהלומים המסורתית בעוד הפוטנציאל והיתרון בשוק ההודי אינו בתחום המוסדי אלא בכוח הקניה של הציבור והעסקים הבינוניים הפזורים בכל מקום. מפתיע ככל שישמע, במיוחד כאשר יוצאים משדה התעופה בדלהי, אנו מדברים על שוק בעל פוטנציאל גדול מכפי שנראה לעין ובממדים שווי ערך למספר מדינות יחדיו באירופה. התמ”ג בהודו גבוהה פי 6 מהתמ”ג הישראלי רמת החיסכון לנפש היא נמוכה בשנים האחרונות והגידול בצריכה הפרטית רק עולה משנה לשנה. שנת 2010 צפויה לצמיחה של 7.6% עד סוף השנה ושנת 2009 הסתיימה ב 6.9% בעוד שאר העולם סבל מצניחה כלכלית. יחד עם זאת הפוטנציאל שזור בין מאות מליוני אנשים, מאות ערים ומרחבים אדירים שקשה להעריך, קשה לשווק או לסלול מסלול ראשוני למסחר. יש לדעת לזהות ולפרום את השוק באופן מדוד ומדויק, למצוא את הנתיב המתאים ולבצע התאמות במוצר בתהליך הייצור,השיווק והחשיבה טרם מתחילים לפנות לקהל ההודי.

מפתיע שמעט מאוד יצואנים ישראלים מייצאים סחורה בין עסקית (B2B) או סחורות לצריכה פרטית (B2C) להודו, אנו מדברים על מדינה בה 35% מהאוכלוסיה הם צעירים חדשנים בני 25-30 חובבי סלולר ,טכנולוגיה ותוכן.  כ 500 מליון איש חיים בערים סואנות קניונים ענקיים, חנויות כולבו ומסחר פעיל ביותר.  300 מליון איש הם מרכז כוח הקניה  בהודו ומהווים כוח של 40% מהמסחר לסחורות בצריכה פרטית ובגידול מהגבוהים בעולם .


כ 30% נוספים מהסחורות נרכשים על ידי שכבת העשרים (“שכבת השמנת” בעגה ההודית) על ידי 10 מליון איש בלבד המהווים פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה, פלח זה ידוע כסגמנט מובנה לסחורה איכותית במיוחד, אוריינטציה מערבית ודרישה מוגברת למיתוג בין לאומי ייחודי . הקהל ההודי חובב איכות , בוחן מחיר ואוהב , אוהב מאוד סחורה מערבית ובעלת ערך ושווי לרוכש לאורך זמן.

השוק ההודי הוא פספוס ישראלי בשנים האחרונות, ישראל מיוחסת כמותג בהודו ובכל עיתון יומי תמצא אזכור או כותרת על ישראל, רוב תושבי הודו ככל הנראה לא ידעו לשים את האצבע על המפה היכן ישראל ממוקמת, אבל ידעו לזהות את בנימין נתניהו הרבה לפני אנגלה מרקל כשיופיעו בעיתון.
הטיפים מטה נועדו לאותם יצואנים שהחליטו לבחון את דרכם בהודו ומחפשים שווקים חדשים, אלו ההרפתקנים המחפשים דרך חדשה ונתיב התעשרות קשה אך ייחודי, הטיפים נועדו לשחוט מספר פרות קדושות בפן העסקי ולסבר מעט את האוזן על סטיגמות מיושנות.

  1. טיול קצר להודו – אל תתחילו בלי.
    מספר יצואנים הגיעו אלי וסיפרו כי אחרי שכבשו את אמריקה בכוונתם “לצאת להודו” ובאותה נשימה המשיכו “גם לסין וגרמניה”.לפני שניגשים לחקור ולמצוא את הדרך להודו עליכם לבחון האם למוצר שלכם צפוי להיות ביקוש במדינה ייחודית זו. הודו שונה מכל מה שהכרתם, תרבות הצריכה , התנהלות האנשים והדרך העסקית שונים לאין שעור.ההודים אוהבים טעמים עזים, צבעים בוהקים, הם מצאו שימושים ייחודיים למוצרים מוכרים ושימושים מוכרים למוצרים ייחודיים. הם עדיני נפש ונבוכים בשיחה אך לא יתביישו להילחם על הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר למענם ולמען משפחתם. זה לא מאדים ולא צדק , אבל בהחלט שונה מצפיותיו של איש שיווק או יצואן ישראלי ממוצע.
    את המוצר שלכם אתם מכירים הכי טוב ואיש לא יוכל לעשות זאת במקומכם. קנו כרטיס,  עלו על מטוס וסעו לשבוע לבדוק כיצד יכול המוצר להתאים לשוק המקומי. נסו מספר הרים בסגמנטים שונים ואל תפחדו ללכלך מעט את הידיים. ההודים ישמחו לשתף פעולה וביצוע קבוצות מיקוד הן דבר קל והרפתקה ייחודית. סעו לא בעיניו של מטייל או איש שיווק אלא דרך עיניו של אנטרופולוג המנסה למצוא אם וכיצד המוצר שבידו יוכל להתאים לשוק הגדול בעולם וכיצד ניתן לשלבו בתרבות החיים המזרחית. אל תצפו לאהדה רבה למוצרים מערביים ייחודיים, חפשו שילובים בהם יוכל המוצר שלם להתחבר לתעשייה המקומית ולשפר מוצרי צריכה מקומיים או שירותים קיימים. מסע קצר שכזה יכול להיות מרתק, פורה וחסכוני מאוד בהתייחס להוצאות הכרוכות בהמשך התהליך שצפוי לכם אם תבחרו (או לא) את הודו כיעד.
  2. הודו לא יכולה לעשות בשבילכם דבר, קרוב לוודאי שאתם תעשו בשבילה יותר
    הודו לא תעזור לכם, היא לא תשתף פעולה כמדינה או כשוק. היא תקשה ותעלה אתגרים רבים לאורך כל הדרך. עבודת ההכנה צריכה להיות איכותית ורצינית, לא ניתן לעשות זאת “על הדרך” לשווקים אחרים ולא ניתן לייחס אקסיומות מקובלות או לוחות זמנים מוכרים להודו.בעולם העסקי הודו עונה להגדרה “תוכניות הן בסיס לשינויים”- פעלו בהתאם ושמרו על נינוחות וגמישות אישית ועסקית.
    אני לרוב ממליץ לאנשי עסקים לשנות מעט גישה, נסו לחשוב כיצד אתם יכולים לסייע להודו, נשמע מוזר ופלנטרופי , אבל מנסיוני זה משנה את התמונה ב 180 מעלות ומניב בסופו של דבר יתרון עסקי.
    לדוגמא, אם ברשותכם מוצר בתחום התוכנה ללימוד קאוצ’ינג מתקדם, אל תניחו שגם בהודו יצרכו טיפולי קאוצ’ינג בקרוב אלא נסו לחשוב אילו איכויות יהיו למוצר שיתרמו להודו וישתלבו עם לימודים קיימים (לדוגמא לימודי SOFT TRAINING במכללות), כיצד הוא ישנה את חיי האוכלוסיה במסלולה הקיים ואיך ניתן לשלבו בתכנים המקובלים בשילוב עם מוצרים משלימים מקומיים. שלבו את השינוי עם דרך חייהם המקובלת, עמדו מאחורי עקרונות אלו בלבד, שכחו לרגע את המחיר, עזבו את המספרים ואל תנסו לשכנע את עצמכם שיום אחד הם יהיו “מערבים” ועל כן יצרכו את המוצר. הודו אוהבת להיות ייחודית ותישאר כזו לנצח (כנראה), מצאו כיצד המוצר שלכם משתלב בחיים הנוכחים ואל תנסו לצפות את שינויי העתיד במדינה בה המחר כל כך שונה מהאתמול.
  3. מוסדות שלטון הם לא הכתובת
    קיימת סברה שבהודו הכל מושחת (היא נכונה אגב) ושללא קשרים בשלטון ההודי אין לכם סיכוי בכלל לזוז או להתקדם. אמירות אלו שגויות ונועדו לשרת אנשי עסקים מקומים המנסים לנצל קשריהם לדמי תיווך מנופחים ולהרתיע זרים מלפעול. אכן הודו מושחתת, אבל לא צריך “סריסים בארמון המלוכה” כדי להזיז עניינים. לפעמים נידרש מחיר מעט גבוהה יותר לקדם עניין או שניים ולעתים להוסיף לשליח כמה רופים כדי שיתאמץ קצת יותר, אבל אפשר להצליח בהודו גם בלי להכיר את ראש הממשלה ולפעמים קשר קטן בחברת החשמל ההודית יכולים לעזור אפילו יותר מאחותו של ראש הממשלה.
    מוסדות השלטון קשים ומקשים בהליכים אך להודים המקומיים כלים ושיטות לעקוף ולהניע דברים בדרכם הייחודית, מצאו שותפים שיודעים לפעול מהר ויעיל, עשו שימוש בעורך דין טוב מהשטח ולא עורך ממותג ומנותק, מצאו רשם (CA) יעיל ומהיר והמנעו ככל האפשר ממוסדות ופרוצדורות. בקיצור כוחו של הכסף מורגש היטב בהודו- נצלו זאת לשימושכם ומובן שתמיד טוב שלשותפיכם יש בן דוד בעריה המקומית.
  4. מה שיכול להשתבש – בהודו אכן ישתבש
    בתחום הייצוא והיבוא ידוע האמירה “מה שיכול להשתבש – ישתבש” בהודו נכון הדבר יותר מהכול , יחד עם זאת אפשר להוסיף “מה שכבר השתבש – בסופו של דבר יסתדר” ואכן לעיתים זה כך. בהודו הכל משתבש אבל בדרך כלל ימצא הפתרון שלא ציפינו לו ובזמן המתאים ביותר. החכמה להיות מוכנים וערוכים לתהליכים ארוכים, קשיים בלתי צפויים, הליכים מורכבים, עיכובים בלתי צפויים ועלויות נסתרות שאף תוכנית עסקית, ניהול סיכונים, ביטוח או קרן גידור לא יכלו לצפות.
  5. ייצור בהודו – משתלם ומפתיע
    עם גידולם המשמעותי של עלויות הייצור בסין וצמיחת הידע והטכנולוגיה בהודו, הודו מוכיחה ייתרונות רבים בהסבת תהליכי ייצור פנימה ובייחוד כאשר רוצים למכור בקרבה.  חומרי הגלם זמינים מאוד, רמת המקצועיות גבוהה וכוח האדם יכול להיות זול ומשתלם אם עושים זאת נכון. השקעה שכזו אינה פשוטה אך מקלה עלויות מכס, שינוע וחיכוכים מיותרים עם רשויות ממשלתיות. (להזכירכם טיפ 3).
  6. מאכרים, מאכרים ומאכרים
    המונח מאכרים בהודו מתפרש כ AGENT  או LIASON , בשונה מאצלנו אין זו מילה גסה ולכן המון כאלו תפגשו בדרככם, אל תרתעו מהם ואל תגרשו אותם – הם עלולים להתגלות כיעילים במיוחד.  הם לא יתביישו להציג עצמם כמאכרים ובדרך כלל לא יסתירו מי משלם להם (רק דאגו לברר). הם יכולים להיות שימושים מאוד כשתידרשו למשהו והרבה יותר יעילים מלנסות לעשות זאת בעמצכם. הם יספרו אגדות על קשרים ויכולות אבל קרוב לוודאי שאין להם כיסוי.  נסו והיווכחו לדעת שאנשי העסקים ההודים משתפים פעולה , יעילים ומסייעים מאוד, הם מרושתים ביניהם ולאחר פגישה עם אחד יצצו עשרות לפגוש אתכם . התלווה בנציג מקומי מנוסה, ערכו פגישות רבות ונסו לפתח קשרי מסחר הדוקים ואישיים , הם ישמחו לכך ויוקירו תודה בעת הצורך על קשר אישי בונה אמון.

הודו ככל הנראה שונה ממה שהכרתם, יש בה מורכבויות ואתגרים רבים אך יחד עם זאת שוק מפותח, אגרסיבי ורווחי.
מעטים אלו שמנסים ומועטים עוד יותר אלו שמצליחים. בהצלחה.

אמנון שחרור

פוסט זה פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

מאמר זה של אמנון שחרור פורסם בדה מרקר ב 18/8/2010

Posted in יצוא ושיווק בהודו, עסקים בהודו | Tagged , , , , , | Comments Off

OFFSHORE – קו המשווה בעולם מיקור החוץ

מיקור חוץיציאה למהלכי OFFSHORE נשמעים לרוב אקזוטים, מרגשים ובעלי ארומה של נסיעות רבות למקומות מרוחקים, יחד עם זאת אחד משלביו המשמעותים ביותר של מהלך מורכב שכזה הוא חיפוש מייגע, בחינה מעמיקה וניסיונות מתישים וקשיים לנסות להבין מי, מה ואיך אפשר לסמוך על מישהו או משהו כל כך רחוק, בשפה לא ברורה ובאנגלית במבטא שאי אפשר להבין.
פגשתי בשנים האחרונות מהלכי מיקור חוץ רבים ואתם גם לא מעט  ניסיונות כושלים אשר במרב המקרים הונעו מתוך הנסיבות והצרכים הלא נכונים ובדרכים המסוכנות ביותר להצלחת מהלך מורכב שכזה.
אחד המכרים הזכורים לי לפני מספר שנים היתה כשנקראתי לחברת תיירות שמטבע הדברים לחץ העבודה עולה בחודשי הקיץ בקצב עליית המעלות בחופי תל אביב. עם עליית העומס בצוות הפיתוח שלח המנכ”ל את ה CTO למצוא פתרונות מהירים לפיתוח מאות ממשקים טכנולוגים מסורבלים וסבוכים על גבי מערכות עתיקות בנות עם עשרות שנות אדם של פיתוח קודם. כמובן שהפתרון המיידי שמצאה הנהלת החברה היה מיקור חוץ מהיר, ללא אבחון, איתור ותכנון ראויים, לא הוצב גורם מתאם וללא כלים ראוים לניהול תצורות עבודה. החברה גייסה אד-הוק על ידי ספק אקראי בהודו מספר תכניתנים והחלה בעבודה מזורזת. מיותר לספר כי נקראתי לזירה כאשר הפרויקט כבר כשל, הלקוח היה מאוכזב מתפוקות נמוכות וצעק ללא הרף “אנחנו לא מבינים מה הם עושים שם ועל מה אנחנו משלמים” , טען לחוסר הבנה, ואמר נואש. הצוות בהודו ניסה הכול והתקשה בהבנת הדרישות , המנכ”ל גירד בפדחת והסביר בסבר פנים יפות שבשבילו “מיקור חוץ” נמצא בחוץ.

האם הגיע הזמנן לבחון לאירגון שלי מיקור חוץ מעבר לים?
במקרים רבים המודעות וההחלטה בבחינת מיקור חוץ מתחילה מהגעתו של גורם חיצוני, איש מכירות, דירקטור או לקוח המחייב הוזלת עלויות ומפעיל לחץ עסקי על גורמי הביצוע. לעיתים ההחלטה נעשית מתוך לחץ תפעולי או שיפור אמצעי הייצור ולעיתים מתוך מניעים כלכלים,פוליטים או תהליכים חיצוניים לארגון.
מצבים אלו תופסים בדרך כלל את הארגון או המנהל כאשר הוא נתון ללחץ, משבר ורגישויות אשר אינן הולכות יד ביד עם קשיי תהליך הoffshore ואבולוציית מיקור החוץ הנדרשת לארגון. במיוחד מורגש הדבר בשלביו הראשוניים והמשמעותיים של התהליך הדורשים היערכות ומוכנות למהלך ושינוי מתודי משמעותי שכזה. חברות רבות מצאו לאחר כשלון אופרציית מיקור חוץ שהכתובת היתה שם בעצם ממש על הקיר, בדיוק מעל ראשו של ה CTO , אבל אף אחד לא טרח לומר , מנגד ארגונים אחרים הופתעו לגלות כי ההצלחה היא פנומנלית ומצרים על כך שנזכרו להתחיל לבצע זאת בשלב מאוחר מדי ולא עשו זאת קודם.

כיצד ניתן לדעת האם קיימת מוכנות ארגונית לביצוע תהליך מיקור חוץ מעבר לים (OFFSHORE)?

תהליך מיקור חוץ ראוי ונכון נעשה מתוך מחשבה וצורך ריאלי להתרחבות, כאשר התועלת הנוספת הנידרשת לנו ברורה (מוצר חדש, גרסא חדשה, לקוח חדש). תהליך מיקור חוץ נכון נעשה כאשר בהנהלת החברה קיימת מודעות גבוהה למרכיבים האירגוניים “הנתיקים” , המרכיבים “המקשרים” ורכיבי “המקור” אשר אינם ניתנים לניתוק או להפרדה מעבר לים , ניתן להגדירם גם כ “כישרון הארגוני” – הכשרון האמיתי של הארגון אשר אותו נשמר,נטפח ונשמור עמוק בפנים ללא מוערבות של גורמים חיצונים.
תהליך מיקור חוץ נכון ומוצלח מתאפיין במודעות גבוהה מצד האירגון לנקודת השוויון התיאורתית, אותה נקודה בה התועלת המצרפית השולית מתהליך מיקור החוץ עולה באופן ברור על כלל התקורות והעלויות בביצעו המהלך (או בתרגום חופשי: “מתי בדיוק הופך המהלך למשתלם באמת לביצוע”).ניתן לכנות את קו הזינוק הזה כ “קו המשווה“.
אם לא הגדרתם אותו מראש ויצאתם לדרך עקלקלה זו, קרוב לוודאי שגם אתם תפליגו רחוק מדי להודו וככל הנראה לא תמצאו את היבשה שחיפשתם. ואגב, לא תהיו הראשונים הרי כבר לפני 500 שנה איבד בחור דומה את אותה הדרך בדיוק.

קו המשווה הוא פתרון המשוואה הנידרשת על מנת לענות על השאלה “האם בסוף ישתלם לנו המהלך?” . הוא מעניק לנו יכולת לחשב ROI סביר ולבחון מה ההשקעה המינמלית שנידרש אליה לאיתור הצלחות ראשוניות כחלק מההשקעה הכוללת הצפויה במהלך. הדבר נשמע כמו תכנית עסקית טיפוסית, אך היא שונה במהותה בצורך לכלול מרכיבים סובייקטיביים כגון השפעה ארגונית, שינוי בתפוקות ישירות ועקיפות, השפעה פסיכולוגית ושינוי מתודות עבודה. כל אלו קשה ואף לא ניתן להעריך באופן אבסולוטי וניתוח ראוי שלהם תורם להצלחת הפרויקט.
מה היא נקודת האיזון היא שאלה מורכבת מאוד ואני מסופק אם ניתן לקבוע לגביה אלגוריתם או משוואה אחת ויחידה, יחד עם זאת ישנם מספר סממנים אשר ניתן לראות אותם באופן מובהק ולקבל רמזים לכתוב לנו מעל לקודקוד.


מאילו משימות אני בעצם מנסה להיפטר?

אם אלו משימות איזוטריות ולא חשובות לארגון, קרוב לוודאי שישתלם יותר למצוא דרך לבטלן מאשר לנסות “לזרוק” אותן אל מישהו אחר.המאמץ להוציא משימה מחוץ לארגון לעיתים גדולה מעשיית המאמץ למכן או לנטרל את אותה פעילות.משימות לא חשובות, מקבלות יחס לא חשוב המוביל במירב המקרים לכישלון מוחץ בתהליך.בקיצור – אם חבל על הזמן שלכם, חבל גם על זמנם של אחרים.

האם ישנה משימה או יחידה ארגונית מוגדרת המתאימה ומוכנה לעבור מעבר לים?

פעמים רבות מגיעים אלינו ארגונים ומספרים כי הם פשוט רוצים להוזיל עלויות: הם יבקשו:  ”חצי מעצב שהוא גם איש QA שניים וחצי תוכניתנים ומנהל צוות בחצי משרה, לאחר מכן אם נצליח , נרחיב ל 24 מהנדסים בכירים.. ובכלל אנחנו רוצים לכבוש את הודו המערבית ובנתיים לסגור קצת חורים בפיתוח”. מקרים אלו מיועדים לקשיים רבים ומוכרים בארוגנים בהם “קו המשווה” נמצא בדיוק בכיוון ההופך אליו הם מפליגים, הם גם בדרך כלל תוצר מובנה של יציאה למיקור חוץ “בים סוער במיוחד”.
כל יחידה ארגונית אשר עוברת פיצול והפרדה למערך מיקור חוץ, עוברת ניתוח מעקפים מסובך המגדיר מחדש את קיומה והוויתה.  מהפכות רבות בזמן נתון אינן מתקבלות לרוב בברכה בארגון ומדיפות ריח חריף של כישלון עוד בטרם הבשילו.גם אם הצליח מיקור החוץ במספר יעדים משמעותיים, לא ניתן לזהות את התועלת המצרפית המפוזרת בכל הארגון, והשאלה בישיבת ההנהלה: “מישהו כאן  יודע על מה משלמים ומה מקבלים?” קרוב לוודאי תצוץ בתוך מספר חודשים.חשוב למקד את פעילות מיקור החוץ ליחידה ארגונית אחת בל פעם, לאפיין יעדים אבסולוטיים ברורים ולקבוע עוגני החלטה המגדירים הצלחה מכשלון טרם היציאה לדרך.

איזו התמחות אני מעוניין להעביר? אולי את כולן? אולי רק אחד ?

יחידות ארגוניות רבות ניזונות לעיתים מתתי יחידות סמך המספקות להם שירותים כגון מרקום, גרפיקה,QC ,QA  וכו. מנהלים מוצאים זאת מפחיד ליצור כל כך הרבה איטרציות בין צוותיהם המקומיים אל אלו שמעבר לים, חשש המוביל לחיפושים נצחיים אחר הספק שיודע הכל, “אותו אחד שיכול לעשות בדיוק מה שהחברה שלי כאן יכולים”. המצב לפעמים מגוחך עד כדי כך שפגשתי מנהלים ויזמים שתרים אחר ספק במדינת עולם שלישי מרוחקת  שכבר לפני שלוש שנים  הגיע לכל היכולות הטכנולוגיות שהחברה השולחת מכירה, הוא צריך לדעת הכול ולהיות מסוגל לבצע בעצמו וללא עזרה בטכנולוגיות שהומצאו שלשום. אם היו באמת ספקים כאלו , הם כבר היו מפתחים  מוצר דומה  בעצמן, מונפקים  בנאסד”ק , מציפים שווי בעשרות מליונים וכמובן לא מחפשים לפתח או לייצר דבר בשביל אחרים.
חשוב לאתר בדיוק איזו מומחיות מחפשים להוציא ולאתר ספק בעל מומחיות מוכחת באותו התחום ובעל מסוגלות ללמוד ולהתפתח אתכם,יש לסווג את הגזרה או הנגזרת מקצועית ולא לחרוג למיומנויות רבות מדי.
אין לפחד מסיטואציה בה יחידת סמך של הלקוח יסייעו וישתפו פעולה גם עם יחיידותיו המקבילות של הספק על מנת להשלים משימות מורכבות, ללמד ולהכשיר.  להיפך, זה עובד, זה מצליח וברוב המקרים זה נכון לתהליך מיקור החוץ ולארגון – כמובן בכפוף לכלים ולתנאי השירות הנכונים .בונוס קטן – זה גם הופך את התהליך ליותר מהני לכל הצדדים.

לסיכום “קו המשווה” במיקור חוץ מעבר לים מורכב  מעשרות רכיבים  רבים אשר לא בכולם הטיעון הכלכלי הוא המכריע, ישנם מרכיבים ארגונים, פסיכולוגים, תפעולים וכלכלים אשר נידרש מצד החברה לנתח, להבין ולהיערך בהתאם למצאי וליכולות של אמצעי מיקור החוץ השונים מעבר לים ולדרישות הייצור של הארגון. הדרך החוצה לעיתים ארוכה ארוכה מהמתוכנן וחשוב להיערך לכך בהתאם.

Posted in מיקור חוץ להודו | Tagged , , , , , , | Comments Off